ת"א 2060/09

תקציר

התובעת, עו"ד במקצועה, טיפלה בענייניה המשפטיים של הלקוחה שלה, גב' קלריס הוש, בהתאם לשני הסכמי שכר טרחה שנחתמו בשנים 2007 ו-2008 בהתאמה. ההסכם השני קבע שכר טרחה כאחוז מעיזבון הלקוחה, לאחר מות בעלה. התובעת תבעה שכר טרחה מהלקוח לאחר שעברה במפתיע לעורך דין אחר, עו"ד שלום כהן, בספטמבר 2008. הלקוח תבע תביעה שכנגד בגין רשלנות מקצועית והחזר שכר טרחה, אך בהמשך חזר בו מתביעה זו. התובעת דרשה שכר טרחה בהתאם להסכם משנת 2008, אך הנתבעים – מנהל העיזבון הזמני של הלקוח ויורשיו הפוטנציאליים – סירבו, בטענה לניצול ומרמה. בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות הנתבעים בדבר ניצול או חוסר רצון חופשי מצד הלקוח. ההסכם משנת 2008 נמצא תקף, וזכותה של הלקוחה למחצית מעיזבון בעלה המנוח לא בהכרח פטרה חלק זה מהסכם שכר הטרחה. השופט ציין כי הלקוחה היא אישה מתוחכמת ונמרצת שהבינה את השלכות מעשיה. עוד קבעה השופטת כי התובעת לא פעלה ברשלנות או הפרה את ההסכם, והחלטת הלקוח להחליף עורך דין לא התקבלה בתום לב. בית המשפט קבע את השכר הראוי לשירותיה של התובעת, בהתחשב בשלב סיום החוזה. בהתחשב בעבודה שנעשתה, מורכבות התיק והתעריפים הנהוגים, פסק השופט לתובע 250,000 ₪ בתוספת 50,000 ₪ הוצאות, שישולמו מעיזבון הלקוח. סכום זה שיקף כשליש משכר הטרחה שהייתה מרוויחה התובעת אילו המשיכה לטפל בענייני הלקוח על פי ההסכם משנת 2008. השופטת הדגישה כי החלטת הלקוח להחליף עורך דין לא התקבלה בחוסר תום לב ולא השפיעה על קביעת שכר הטרחה. פסק הדין לא התייחס למקצועיות של התובע או של עו"ד שלום כהן ולא התייחס לצוואות שניסחו עבור הלקוח.