בע"א 6074-03-23

תקציר

בית המשפט קיבל ערעור על צו גינון של רשות מקומית בנוגע לחלקת קרקע שבבעלות המערערים. הצו, שהוצא מכוח חוק הרשויות המקומיות (שימוש זמני במגרשים ריקים), התשמ"ז-1987, נועד להשתמש במקרקעי המערערים כגינה ציבורית למשך חמש שנים. בית המשפט מצא כי הצו יושם באופן פסול שכן הקרקע לא הייתה באמת "ריקה" כנדרש בחוק. אכן, על הקרקע היו שני מבנים, מבנה קטן ומרתף תת-קרקעי, בהם התכוונו המערערים להשתמש. בית המשפט קבע כי יש לפרש את החוק באופן צר שכן הוא מפקיע בפועל את השימוש בקרקע פרטית. יתר על כן, הצו היה בלתי מידתי ובלתי ראוי שכן הוא חל רק על חלק מהקרקע, למעט המבנים הנ"ל באופן מלאכותי כדי לתת לגיטימציה לצו. עוד קבע בית המשפט כי המקרקעין לא היו באמת בלתי מנוצלים, שכן המערערים ביקשו באופן אקטיבי לעשות שימוש בקרקע לאחר הריסת מבנה במקום שנתיים קודם לכן. לבסוף, ציין בית המשפט כי פעולותיה של הרשות המקומית, שכללו השתלטות על חלק מהקרקע והקמת גדר דקורטיבית, עוררו תחושת אי נוחות ביחס להפעלת הכוח השלטוני. ההחלטה לבטל את הצו התקבלה על יסוד פגמים אלה, ללא צורך לשקול טענות אחרות שהעלו המערערים.