תפ"ח 1130/09

תקציר

הנאשם, שוטר מג"ב, הואשם בהריגת בן זוגה לשעבר של אשתו, בן טל, בכך שירה בו שלוש פעמים מטווח קצר באמצעות נשק השירות שלו. האירוע התרחש כאשר המנוח הגיע במפתיע לביתו של הנאשם, לאחר שהאחרון התרחק עם אשתו כדי להימלט מהתנהגותו האובססיבית של המנוח. הנאשם טען כי פעל מתוך הגנה עצמית, כאשר המנוח יצא מהרכב כשהוא אוחז במנעול הגה, וצעק "לירות, לירות". לטענת הנאשם, המנוח רץ לעברו בכוונה להכות אותו באמצעות המנעול, והנאשם חש בסכנת חיים. בית המשפט זיכה את הנאשם מאשמת רצח, אך הרשיע אותו בהריגה. נמצא כי גרסתו של הנאשם לאירועים אינה אמינה, וכי הוא לא העלה ספק סביר באשר לקיומה של הגנה עצמית. הראיות, לרבות עדויות עדי ראייה, הוכיחו מעבר לספק סביר כי המנוח לא הניף את מנעול ההגה, ומשכך נדחתה טענת ההגנה העצמית של הנתבע. בית המשפט דחה גם את טענת הנאשם ל"הגנה עצמית דמיונית", שכן לא הוכח כי הנאשם שגה בתום לב בנסיבות העניין. גם אם בית המשפט היה מקבל את גרסת הנאשם לאירועים – מה שלא עשה – התגובה לא הייתה סבירה או מידתית, ועמדו לרשותו אמצעי הגנה אחרים. באשר לאישום ברצח, קבע בית המשפט כי התביעה לא הוכיחה מעבר לספק סביר את היעדר ההתגרות הנדרשת להרשעה ברצח. הראיות הצביעו על כך שמעשיו של הנאשם היו ספונטניים ומונעים מהתגרות, הן מבחינה סובייקטיבית – בהתחשב בהלך רוחו של הנאשם – והן מבחינה אובייקטיבית. התנהגותו האובססיבית של המנוח, לרבות הגעתו הבלתי צפויה לביתו של הנאשם והאפשרות כי יצא מהרכב עם מנעול הגה, היוותה התגרות מספקת שיש בה כדי לגרום לאדם לאבד שליטה עצמית. על אף שהפרובוקציה נמשכה, מצא בית המשפט כי ההתגרות האחרונה – הגעתו והתנהגותו של המנוח למקום – הייתה תכופה ומיידית דיה כדי לבסס טענת התגרות, במיוחד נוכח עוצמתה החריגה של ההתגרות הקודמת. השופט אזולאי כתב חוות דעת מסכמת, תוך הדגשת הנסיבות החריגות של המקרה, שהובילו אותו למסקנה כי התביעה לא הוכיחה היעדר התגרות מעבר לספק סביר. השופט זלוצ'ובר הסכים אף הוא, והדגיש את חשיבות ההכרה בהתגרות במצבים של הטרדה מתמשכת, ואת הקושי לצפות שאדם סביר לא ייפגע. השופטת רז-לוי חלקה על כך, וקבעה כי התביעה הוכיחה היעדר התגרות מעבר לספק סביר, וכי יש להרשיע את הנאשם ברצח.