ע"ו 4021-11-15

תקציר

פסק הדין מקבל את פרשנותם של המערערים לסעיפי לקות הראייה והשמיעה. הסעיפים מתייחסים לאחוזי הנכות הקשורים לחושים ולא לאיברים ספציפיים, ויש לבחון את חוש הראייה והשמיעה בשילוב. למשל, סעיף לקות הראייה בוחן את חוש הראייה ולא רק את העיניים, וסעיף לקות השמיעה בוחן את חוש השמיעה ולא רק את האוזניים. האחוזים נקבעים על ידי שילוב החושים בכללותם – למשל, חדות הראייה של שתי העיניים או יכולת השמיעה בשתי האוזניים. עוד צוין בפסק הדין כי עין או אוזן בריאות מפצות על נכות הלקויה, מה שמוביל לאחוזי נכות נמוכים מהצפוי. עוד נקבע בפסק הדין כי יש לבחון את מצב שתי האוזניים או העיניים בעת הערכת הנכות, גם במקרים בהם מוכר איבר אחד בלבד. זוהי סטייה מגישתו של המשיב, הבוחנת רק את האיבר המוכר. עוד צוין בפסק הדין כי תקנה 3 לתקנות אינה רלוונטית במקרה זה, שכן היא עוסקת בתרחישים שונים. בפנייה לערעורים הפרטניים, המקרה הראשון, ע"א 60628-12-15 ש' נ' ק.ט., עוסק במערער שסבל מירידה בשמיעה בשתי אוזניו. בית המשפט קובע כי יש להעריך את נכותו על פי מצבן הנוכחי של שתי האוזניים, ומעמיד את נכותו על 35%. המקרה השני, ע"א 4021-11-15 ש' נ' ק.ט., עוסק במערער שהוכר כנכה עקב פגיעה בעינו הימנית. בית המשפט מחליט כי יש לקבוע את נכותו על ידי בחינת מצב שתי עיניו, ומעמיד את נכותו על 40%. המקרה האחרון, ע"א 2819-12-15 ל' נ' ק.ט., עוסק במערער שהוכר כנכות בעינו הימנית. בית המשפט קובע כי יש להעריך את נכותו על פי מצב שתי עיניו, ומאשר את הקביעה הקודמת המעמידה את נכותו על 100%. מאחר שהדיון התמקד בפרשנות התקנות, ולא בהיבטים הרפואיים, מחליט בית המשפט שלא לפסוק הוצאות. התיקים הרפואיים של המערערים יוחזרו למשיב, וחלקם כבר הוחזרו. פסק הדין ניתן בהעדר שני הצדדים.