ע"א 4611/13

תקציר

פסק הדין המדובר הוא בערעור על פיצויי הפקעה בגין סלילת כביש. בבעלות המערערים חלקות קרקע חקלאיות באזור השרון שהופקעו לצורך סלילת כביש 9. ההפקעה בוצעה לפי פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943. המערערים הגישו תביעה לפיצויים לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, אך התביעה נדחתה בחלקה מחמת התיישנות. שמאי מוסכם מונה להערכת הפיצויים, אך הערכתו הראשונית לא הבחינה בין פיצוי בגין נזק שנגרם כתוצאה מההפקעה לבין פיצוי שנגרם על ידי התכנית, כפי שהורה בית המשפט. גם השומה השנייה של השמאי לא יצרה הבחנה ברורה, ובית המשפט פסק לטובת המשיב בקובעו כי המערערים לא הוכיחו כי הפגיעה הנטענת הייתה כתוצאה מההפקעה ולא מהתכנית. פסק הדין קבע גם שכר טרחת עורך דין, וקבע אותו על סך של 1,200,000 ₪, ודחה את הערעור על קביעת פיצויים לפי סעיפים 9(ד)(ט) ו-9(ד)(ii) לפקודה. השופטת א' חיות והשופטת נ' סולברג הסכימו עם פסק הדין.