ת"פ 18280-06-19

תקציר

**ניתוח משפטי של גזר הדין בעניין מדינת ישראל נ' יוחייב (ת"פ 18280-06-19)** **מבוא:** פסק דין זה, שניתן על ידי בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופטת זהר דולב להמן), עוסק בהחזקת סם מסוכן (קנבוס) לצריכה עצמית. הנאשם, אלי יוחייב, הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, והופנה לשירות המבחן לצורך תסקיר לעונש. לאחר מכן, התקיים דיון בטיעונים לעונש, במסגרתו בית המשפט קבע את מתחם העונש ההולם והכריע לגבי העונש המתאים לנאשם, תוך התייחסות למדיניות הענישה, נסיבות ביצוע העבירה, ונסיבותיו האישיות של הנאשם, בדגש על שיקומו. **עקרונות משפטיים והתפתחויות בפסיקה:** 1. **קביעת מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג(א) לחוק העונשין):** * **ערכים חברתיים שנפגעו:** בית המשפט הדגיש את הפגיעה בערכים של הגנה על שלום הציבור ובריאותו, וכן שמירה על הסדר הציבורי. הובאו דבריהם של שירות המבחן והפסיקה לגבי הקשר בין סמים לפשיעה נוספת. * **מידת הפגיעה:** בית המשפט קבע כי הפגיעה אינה מהחמורות ביותר, בהתחשב בכמות הסם (38.5 גרם) ובסוגו (קנבוס, "סם קל"). הובאה השוואה לפסיקה (ע"פ 2000/06 ויצמן) לפיה אין להקל ראש בעבירות סמים קלים, אך הפגיעה בענייננו פחותה. * **מדיניות ענישה ופסקי דין רלוונטיים:** בית המשפט סקר בהרחבה פסיקה בנושא החזקת קנבוס, תוך השוואת כמויות, נסיבות ביצוע העבירה (צריכה עצמית לעומת סחר/גידול), ועבר פלילי. דוגמאות לפסקי דין שהובאו כוללות: * **ע"פ 8092/04 חביב:** מקרה של כמויות סם גדולות וסחר, בו הושת עונש צופה פני עתיד (צו מבחן). בית המשפט הדגיש את ההבדל בכמות הסם ובעבירה (החזקה לצריכה עצמית בלבד). * **עפ"ג 15461-01-21 חזן:** החזקת 200 גרם קנבוס, בו הומלץ על ענישה שיקומית. * **עפ"ג (מרכז) 47293-04-17 ססי:** גידול והחזקת קנבוס, בו נדחה ערעור המדינה על אי-החמרת העונש. * **עפ"ג 28110-10-15 דוד:** גידול 21 שתילי קנבוס, בו הסתיים ההליך ללא הרשעה. * **עפ"ג (חי') 50966-05-15 נתנוב:** גידול 49 צמחי קנבוס, בו הוחמרו עונשים בערעור. * **ת"פ (ק"ג) 21806-01-19 חדד:** החזקת כ-500 גרם קנבוס, בו חרג בית המשפט מהמתחם להקל בעונש בשל שיקולי שיקום. * **ת"פ (רח') 6336-11-18 אזל:** החזקת 105 גרם קנבוס, שתילים וחומרים לגידול, בו הושתו עונשים צופים פני עתיד. * **ת"פ (ק"ג) 67471-06-18 קרקוס:** החזקת סוגי סמים שונים, כולל קוקאין, וכלים להכנת סם, בו הוארכו מאסרים מותנים. * **ת"פ (ת"א) 53788-02-16 קלוורי:** החזקת כמויות גדולות של קנבוס וחשיש, וכן קוקאין. * **ת"פ 31016-09-15 קובי:** החזקת 46 גרם קנבוס, בו הסתיים ההליך ללא הרשעה, תוך הדגשת שינוי מדיניות הממשלה כלפי צרכני סמים קלים. * **ת"פ 31172-09-16 אלאפשק:** החזקת 51 גרם קנבוס, בו אושר הסדר טיעון עם מאסר על תנאי. * **ת"פ 23797-03-14 אביב:** גידול, החזקת כלים והחזקת כמויות גדולות של קנבוס וחשיש, בו הסתיים ההליך ללא הרשעה. * **נסיבות ביצוע העבירה (סעיף 40יט לחוק העונשין):** בית המשפט הדגיש את חשיבות סוג הסם, אופן החזקתו וכמותו. בענייננו, מדובר בקנבוס, כמות מעט גבוהה מכפיל הכמות המותרת לשימוש עצמי, והסם נתפס. כמו כן, הובאו נסיבות אישיות ייחודיות: הנאשם סובל מבעיה רפואית הגורמת לכאבים, ועבורו עישון הקנבוס היווה "מרפא". הוא אף מחזיק ברישיון לשימוש רפואי. 2. **קביעת מתחם העונש ההולם (סעיף 5):** * נקבע מתחם עונש שנע בין חודשי מאסר מותנים לחודשי מאסר, אשר יכולים לרצות בעבודות שירות, לצד ענישה נלווית. * **ענישה כלכלית (סעיף 6):** הוטעם כי עבירות סמים הן כלכליות ומחייבות עיצומים. עם זאת, בהתחשב במצבו הכלכלי הקשה של הנאשם (100% נכות, חובות, הולדת בן), מתחם הקנס נקבע בין 500 ל-5,000 ₪. * **פסילה (סעיף 7):** מתחם הפסילה נע בין פסילה מותנית לשנת פסילה בפועל. 3. **גזירת העונש המתאים, הארכת מאסרים מותנים ושיקולי שיקום (סעיפים 8-12):** * **הארכת מאסר מותנה (סעיף 85 לחוק העונשין):** בית המשפט בחן את האפשרות להאריך מאסרים מותנים בהתאם לסעיף 85 לחוק העונשין, אשר מאפשר הארכה יותר מפעם אחת למי שעובר טיפול למשתמשים בסמים, בתנאי שאין זה צודק להפעילם, הפעלתם תסב נזק חמור, ואין סיכון לשלום הציבור. * **חריגה ממתחם העונש ההולם בשל שיקום (סעיף 40ד לחוק העונשין):** בית המשפט בחן את האפשרות לחרוג ממתחם העונש ההולם אם הנאשם השתקם או שיש סיכוי ממשי לשיקומו. * **שיקולי שיקום והתחשבות בנסיבות אישיות (סעיף 10):** * **גיל הנאשם ומשפחתו:** הנאשם היה כבן 21 בעת ביצוע העבירה, כעת כבן 24. נולד לו בן לאחרונה. הוא אינו עובד עקב תאונת עבודה, מוגדר כנכה 100% ומקבל דמי נכות. * **נסיבות חיים קשות:** רקע משפחתי מורכב, חשיפה לאלימות, הזנחה הורית, התמודדות עם התמכרות של בן זוג של האם, שהייה במסגרות חוץ-ביתיות, קשיים התנהגותיים. * **נטילת אחריות ושינוי חיובי:** הנאשם הודה בעבירה, הביע חרטה, והראה רצון לשינוי. שירות המבחן התרשם ממאמצים ניכרים לשינוי, התמדה בטיפול, ומוטיבציה לשינוי, אשר מואצת בעקבות הולדת בנו. * **שימוש בקנבוס רפואי:** הנאשם החל להשתמש בקנבוס כ"מרפא" לכאבים הנובעים מבעיה רפואית, ולא חווה תלות. הוא הפסיק לעשן קנבוס באופן לא חוקי, קיבל רישיון לשימוש רפואי, והחל להשתמש במשככי כאבים. * **מאמצי תיקון:** הנאשם ביקש "לנקות שולחן" ולשלם חובותיו, ונמצא בהסדר פריסת תשלומים. * **חלוף הזמן וחוסר תיקים חדשים:** כ-3 שנים עברו מביצוע העבירה, ללא תיקים חדשים. * **עבר פלילי:** לחובתו 5 רישומים קודמים, כולל עבירות סמים, אלימות ורכוש. חלק מהרישומים התיישנו. הושתו עליו בעבר מאסרים מותנים, אך בית המשפט הדגיש כי העבירות בגינן הושתו המאסרים המותנים היו חמורות עשרות מונים מעבירת ההחזקה הנוכחית. * **הארכת מאסרים מותנים (סעיף 11):** בית המשפט קבע כי הנאשם עומד בתנאי סעיף 85 לחוק העונשין, וכי לא יהיה צודק להפעיל את המאסרים המותנים. הושם דגש על הנזק החמור שעלול להיגרם לנאשם, על הפגיעה בהליך הטיפולי, ועל כך שאין סיכון לשלום הציבור. צוטטו דברי זוגתו של הנאשם, המדגישים את השינוי שעבר. * **משקל הישג שיקומי (סעיף 12):** בית המשפט ציטט את פסיקת בית המשפט העליון (ע"פ 5768/10 פלוני) לפיה יש ליתן משקל נכבד להישג השיקומי, אשר משרת את האינטרס הציבורי. 4. **גזירת הדין (סעיפים 13-16):** * **העונש המתאים:** בית המשפט מיקם את הנאשם בתחתית מתחם העונש ההולם, תוך התחשבות בהליכו הטיפולי, אף על פי עברו הפלילי. * **הרתעה אישית והרתעת הרבים (סעיפים 40ו, 40ז לחוק העונשין):** הובאה בחשבון הצורך בהרתעה, אך הודגשו ההתחשבות בהודאת הנאשם, הבנתו את חומרת מעשיו, שיתוף הפעולה עם ההליך הטיפולי, והיותו של הרישיון לקנבוס רפואי. * **התרשמות בלתי אמצעית מהנאשם:** בית המשפט ציין כי התרשם מהנאשם באופן בלתי אמצעי במספר הזדמנויות, ושמע ממנו התבטאויות המעידות על רצון כן לשינוי. * **העונשים שהוטלו:** * **חידוש שני מאסרים מותנים:** מאסר מותנה בן 6 חודשים (מ-2018) ו-4 חודשים (מ-2018), שניהם חודשו למשך שנתיים נוספות. * **הפעלת התחייבות:** הפעלת התחייבות בסך 10,000 ₪, ששולמה ב-20 תשלומים. * **התחייבות חדשה:** בסך 3,000 ₪, למשך שנתיים, שלא יעבור עבירה מסוג פשע על פקודת הסמים. * **עבודות שירות (של"צ):** 140 שעות. * **פיקוח שירות המבחן:** למשך 12 חודשים. **חידושים משפטיים ונקודות מרכזיות:** * **דגש על שיקום אינדיבידואלי:** בית המשפט הפגין גמישות רבה ביישום העקרונות של קביעת מתחם עונש הולם, כאשר הוא נותן משקל מכריע לשיקום אישי, נסיבות חיים מורכבות, והתנהלות חיובית של הנאשם לאורך ההליך, גם כאשר קיים עבר פלילי. * **התאמת עונש למצב כלכלי ורפואי:** ההתחשבות במצבו הכלכלי הקשה של הנאשם (נכות, חובות) ובצרכיו הרפואיים (קנבוס רפואי) השפיעה על קביעת העונשים, במיוחד בנוגע לקנס ולהפעלת מאסרים מותנים. * **איזון בין הרתעה לשיקום:** פסק הדין מדגים את המתח המתמיד בין הצורך בהרתעה (אישית וציבורית) לבין חשיבות השיקום, כאשר במקרה זה, היתרונות של שיקום קיבלו משקל מכריע. * **הכרה ב"קנבוס רפואי" כגורם ממתן:** אף שהעבירה בוצעה לפני קבלת הרישיון, בית המשפט התחשב בכך שהשימוש בקנבוס היה למטרות רפואיות, וכי כיום הנאשם פועל במסגרת החוק. * **הארכת מאסרים מותנים ככלי שיקומי:** פסק הדין מראה כי הארכת מאסרים מותנים, תוך ליווי צמוד של שירות המבחן, יכולה לשמש ככלי שיקומי יעיל, במיוחד כאשר מוצג שינוי משמעותי מצד הנאשם. * **השפעת לידת ילד על שיקום:** הולדת בנו הבכור של הנאשם הוצגה כגורם מדרבן לשינוי ולהתנהגות חיובית, ובית המשפט התחשב בכך. * **"ניקוי שולחן" כגורם תומך שיקום:** בקשת הנאשם "לנקות שולחן" מתשלום חובותיו נתפסה כחלק ממאמציו להשתלב בחברה נורמטיבית. **לסיכום,** פסק דין זה מדגים גישה שיפוטית הרואה בשיקום תנאי הכרחי להגנה על שלום הציבור בטווח הארוך. הוא משקף מגמה של התחשבות רבה יותר בנסיבותיו האישיות של הנאשם, ובפרט במאמציו להשתקם, גם כאשר מדובר בעבירות סמים, תוך איזון זהיר עם הצורך בהרתעה ועם מדיניות הענישה.