ער"מ 53231-03-18

תקציר

הערעור מערער על ההחלטה לפטור את המשיבים 3-1 מתשלום אגרות בגין תביעה בשווי 151,438.92 ₪. בית המשפט מצא כי החלטת הרשם נעדרה הנמקה ראויה, ולכן אינה יכולה לעמוד. בתביעה נטען, כי המשיב 1, מנהלם ובעליהם היחיד של המשיבים 2 ו-3, הפקיד סכום כסף גדול בבנק המערער והוא זכאי להחזר בתוספת ריבית. המערערת טענה כי התביעה, שביקשה פטור מהריבית המרבית הנהוגה בבנק, נעדרת עילה. בית המשפט הסכים וציין כי התביעה אינה מספקת הצדקה לריבית הגבוהה וכי התובעים לא הוכיחו כי שילמו ריבית כזו במקום אחר. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי בחינת העילה צריכה לשקול את הקרן והריבית יחד, מה גם שהערכת היכולת הכלכלית של הרשם שקלה את הסכום הכולל. לכן, מאחר שהתביעה לסכום הגבוה לא גילתה עילה ראויה, הבקשה לפטור מאגרה לא עמדה בדרישות. בית המשפט קיבל את הערעור, ביטל את החלטת הרשם ודחה את הבקשה לפטור מאגרות. המשיבים 3-1 חויבו לשלם למערערת הוצאות בסך 7,020 ₪, ואילו המשיבה 4 שילמה 2,340 ₪.