תמ"ש 1241/05

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתביעת מזונות שהגישו שני ילדים קטינים, המיוצגים על ידי אמם, נגד אביהם. הילדים נולדו מחוץ לנישואין באמצעות הזרעה מלאכותית והוריהם מעולם לא חיו יחד. הנושא המרכזי היה קביעת הרמה הראויה של תשלומי מזונות על ידי האב, בהתחשב בנסיבות המיוחדות. בית המשפט קבע כי הדין האישי היהודי, החל על הצדדים, מחייב את האב לפרנס את ילדיו ללא קשר למעמדם המולד. צרכיהם החיוניים של הקטינים נקבעו על סך של 1,200 ₪ לחודש, אותם חויב האב לשלם, לצד סכומים נוספים עבור מזונות העבר והוצאות רפואיות עתידיות. סכום זה נקבע בהתאם לכושר ההשתכרות של האב ולצורכי הילדים, תוך התחשבות גם בהכנסות האם וסירובה לגלות פרטים מסוימים על מצבם של הילדים. באופן משמעותי, בית המשפט סטה מהפסיקה הקודמת, והטיל אחריות גדולה יותר על האם בשל הנסיבות החריגות של המקרה, קרי החלטתה להפוך לאם חד הורית באמצעות הזרעה מלאכותית. יתר על כן, בית המשפט סירב לחייב את האב להשתתף בפירעון המשכנתא של האם, שכן היא נלקחה לפני לידת הילדים והתבססה על יכולותיה הכלכליות. פסק הדין הדגיש את חובתו המוחלטת של האב לפרנס את קטינותיו, אך גם ביקש לחלק את הנטל באופן שוויוני, בהתחשב בעובדות. פסק הדין פירט גם את ההשלכות של פיגור בתשלומים וקבע כי קצבת הילדים תשולם לאם בנפרד. ככלל, פסק הדין מבקש לאזן בין האחריות של שני ההורים במצב מורכב, תוך הדגשת חובתו של האב לפרנס את ילדיו.