ת"א 1737/09

תקציר

בית המשפט מצא כי הן עורך דינם של התובעים והן הרשות הציבורית אחראים לנזקי התובעים. נמצא כי עורך הדין פעל ברשלנות בכך שלא בדק ואימת את כל המידע הקשור לרכישת נכס מושכר על ידי לקוחותיו, תוך הסתמכות על טופס חלקי של הרשות. הרשות, בינתיים, לא סיפקה מידע חיוני על הנכס ולא פעלה בתום לב כדי לגלות זאת במהלך הליך המכירה. שני הצדדים יכלו למנוע את הנזק בזהירות ובתשומת הלב הראויה, וכך נמצא כל אחד מהם אחראי ב-50% להפסדי התובעים. תביעת התובעים לפיצויים נוספים – לרבות קנסות בנקאיים, שכר טרחת עורך דין טרם התביעה ועוגמת נפש – נדחתה מחוסר ראיות. בית המשפט פסק לתובעים פיצויים בסך 111,299 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד התביעה המקורית. סכום זה ייצג את החוב שהתובעים נאלצו לשלם כדי להסדיר את חובם של המוכרים לרשות ולרשום את זכויותיהם בנכס. כמו כן נפסקו לתובעים הוצאות משפט, לרבות פיצוי בגין זמן סרק, אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין, והכל בהפרשי הצמדה וריבית. כל נתבע חויב לשלם לתובעים מחצית מהסכומים הנ"ל. בנוסף, נדרשו המוכרים, כצדדים שלישיים, לשפות את עורך הדין בסכום שחויב לשלם לתובעים, בצירוף הוצאותיו בגין הודעה להם כצדדים שלישיים. המוכרים נעדרו במהלך הדיונים ולא הגישו תצהירים, ובית המשפט מצא כי פעלו בחוסר תום לב במהלך המו"מ למכירה. לבסוף, פסק הדין העניק לתובעים זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 יום, והמזכירות נדרשה לשלוח העתקים מפסק הדין לעורכי הדין של הצדדים. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים ביום 11.7.2016.