פ"ה 30820-12-15

תקציר

השופט דחה את תביעת העובד התובע כנגד החברה הנתבעת במלואה. לעובד לא הוענק כל פיצוי כספי הקשור לפיטוריו ולא אושרה בקשתו לחדש את יחסי העבודה שלו עם החברה. השופט קבע כי החברה פעלה באופן סביר ונכון לאורך כל הליך פיטורי העובד. ראשית, החלטת החברה לסיים את חוזה העובד הייתה מוצדקת בשל הפסדים עצומים במחלקת התיירות, שבראשם עמד העובד ולא הצליחו למתן בשנתיים האחרונות. לעובד ניתנה הזדמנות להציג את טענותיו לפני הפיטורים, אך הוא לא העלה טיעונים משכנעים. כמו כן, השופטת קבעה כי החברה לא הייתה מחויבת להיענות לאף אחת מדרישות העובד בנוגע לשימוע לפני פיטורים, כגון מי ינהל את השימוע או מסירת תמליל מדויק של השימוע. גם טענותיה השונות של העובדת שהצדיקו את ההפסדים או טענו לאפליה נדחו, שכן השופטת מצאה אותן כחסרות בסיס או לא רלוונטיות. גם תביעת הבונוס של העובד לשנת 2015 נדחתה מאחר והבונוס היה נתון לשיקול דעת והעובד לא הרוויח אותו בהתחשב בהפסדי המחלקה. בנוסף, חויב העובד לשלם לנתבעים שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 שקל בשל התביעה האישית הבלתי מוצדקת נגד שני אנשים. לשני הצדדים הייתה הזכות לערער על החלטת בית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום.