ת"א 877/95

תקציר

התובע, טייח תושב חברון, נשוי ואב לשלושה, תבע את חברת הביטוח הנתבעת בגין נזקי גוף שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה בשנת 1995. הנתבעת לא חלקה על חובתה לפצות את התובע; בית המשפט היה צריך לקבוע את ראשי הפיצויים המתאימים ואת ערכיהם. התובע סבל מחבלות מרובות, לרבות חבלות ריאה, שברים באגן, קרע בטחול ופצע בגב ידו השמאלית. פציעותיו הקלות המרובות בתחום האורתופדי הוערכו בנכות קבועה של 10%. נכות נוירולוגית קבועה של 2.5% יוחסה ל-PTSD, ונכות של 5% יוחסה לממצא נוירולוגי באגודל שמאל. לא נמצאו נכויות פנימיות או כירורגיות. בית המשפט קבע את הנכות הרפואית המשוקללת של התובע בשיעור של 16.6%. עוד נמצא כי לתובע נקבעה נכות זמנית בשיעור של 100% למשך שישה חודשים לאחר התאונה. באשר לנכות תפקודית ואובדן כושר השתכרות, הגיע בית המשפט למסקנה כי התובע איבד 16.6% מכושר ההשתכרות שלו, בהתאם לנכותו הרפואית. בגין הפסדי שכר בעבר, פסק בית המשפט לתובע 34,772 ₪, המחושבים על בסיס השכר הממוצע בענף הבנייה בשטחים הפלסטיניים, בהם עבדה התובעת. בסיס השכר להפסדי שכר עתידיים נקבע על 3,000 שקל לחודש, והפסד השכר העתידי חושב על 129,480 שקל. כמו כן פסק בית המשפט לתובע 3,000 ₪ בגין הוצאות נסיעה בעבר ו-6,000 ₪ בגין סיוע וסיעוד בעבר. לא נמצאה הצדקה לעזרה עתידית ולטיפול סיעודי. פיצויי כאב וסבל הסתכמו ב-31,808 שקל. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע 205,060 ₪ בתוספת שכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% ושכר טרחת מומחה (למעט הוצאות מסוימות הקשורות לד"ר לוין). הנתבע חויב לשלם את מלוא אגרת בית המשפט ולקזז את ההפרש מהסכום ששולם לתובע. כל הסכומים היו צמודים למדד ונשאו ריבית מיום פסק הדין ועד לתשלום.