בשג"צ 5815/20

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לערעור על פסק דין של ערכאה נמוכה יותר בבקשת המערער להיות פטור מתשלום אגרת בית משפט. המערער טען כי אופי ההליך בבית המשפט ומצבו הכלכלי צריכים לפטור אותו מהאגרה. עם זאת, רשם הערכאה הנמוכה דחה את הבקשה בקובעו כי המערער לא מסר מידע פיננסי מספק וכי טענותיו אינן מצדיקות פטור מאגרה. בערעור על החלטה זו טען המערער כי חשיבות עניינו ומודעותו של הרשם למצבו הכלכלי הרעוע צריכות לפטור אותו מחובת שכר הטרחה. ערכאת הערעור דחתה את הערעור, והסכימה עם הפעלת שיקול הדעת הרחב של הרשם בעניינים הנוגעים לאגרות בית המשפט. בית המשפט הדגיש כי פטור מאגרה דורש הוכחת אי יכולת לשלם ואת משמעות ההליך, שהמערערת לא סיפקה. טענות כלליות בדבר מודעותו של הרשם למצבו הכלכלי אינן מספקות. יתר על כן, חשיבותו של מקרה אינה מצדיקה באופן אוטומטי פטור מאגרה. בית המשפט הגיע למסקנה כי טענות המערער אינן מצדיקות התערבות בהחלטת הרשם וכי התקנות הקיימות מאזנות בין נגישות לצדק לבין אינטרסים ציבוריים אחרים. לפיכך, הערעור נדחה. החלטה זו ניתנה ביום 23.8.2020.