ת"ט 19431-03-20

תקציר

שופט קבע כי לנאשמים במקרה זה תינתן רשות להתגונן. הנתבעים טענו כי לא קראו את הסכם ההלוואה עליו חתמו במשרד עורכי דין, אך השופט מצא טענה זו לא משכנעת, וציין כי באחריות החותמים לקרוא את ההוראות. עוד קבעה השופטת כי ביטול ההסכם התרחש זמן רב מדי לאחר חתימתו, והנתבעים לא החזירו כל חלק מסכום הקרן למרות הביטול. השופטת קבעה כי הריבית שנקבעה בהסכם אינה חוקית, והורתה לתת לנתבעים רשות להתגונן בנוגע לגובה התביעה, למעט הסכום שהופקד ישירות לחשבון הבנק שלהם, שמסתכם ב-262,976 שקל. סכום זה יותאם בהתאם למדד המחירים לצרכן החל מיום 21.11.2017 ועד לביצוע התשלום בפועל, והריבית שכבר שולמה על ידי הנתבעים (בסך 45,624 ₪) תזוכה להם בחזרה. כמו כן, נאסר על התובע לבצע כל פעולה בנוגע לדירה המשועבדת כבטוחה להלוואה עד ליום 1.4.2023, ועליו להגיש כתב תביעה בגין יתרת הסכומים עד ליום 22.1.2023. פסק הדין אף מורה על העברת פיקדון הנתבעים לתובע כחלק מהחוב וקובע תזכורת פנימית לחילופי כתבי הטענות.