ת"צ 57090-04-13

תקציר

המבקשת הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיב, בטענה כי למשיבה אין סמכות לגבות תשלום בגין מ"ר חלקי והיא "מעגלת" באופן פסול את שטחי הנכסים, דבר המביא לארנונה מופרזת. המשיב טען כי מדובר בטענות ספקולטיביות וכי כל תגמול ושכר טרחה צריכים להיות מינימליים כדי להגן על כספי הציבור. בית המשפט אישר הודעת סיום לגבי התביעה השנייה ודחה את הבקשה לתביעה הראשונה. כתוצאה מכך, הבקשה לאישור נדחתה ובית המשפט נדרש להחליט על הגמול ושכר הטרחה הראויים. בית המשפט הכיר בחשיבות התמריץ לתביעות ייצוגיות לגיטימיות, ובמקרה זה, טענת המבקש הייתה מוצדקת, והיטיבה עם נישומים קיימים ועתידיים בכך שעצרה גביית יתר בלתי חוקית. ההטבה לחברי הקבוצה הייתה משמעותית, נמשכה מספר שנים והוערכה בטווח של מאות אלפי שקלים. לפיכך החליט בית המשפט לפסוק למבקש שכר טרחה בסך 20,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 118,000 ₪, מתוך הכרה במאמציהם ובתרומתם לטובת הציבור, תוך התחשבות בצורך להגן על כספי הציבור. החלטה זו נועדה לעודד הגשת תביעות ייצוגיות ראויות בעתיד, ולהבטיח כי הגבייה הבלתי חוקית תיפסק והחוק יישמר.