עת"מ 55714-10-18

תקציר

העותרים ביקשו מהעירייה רישיון עסק להפעלת עסק לאחסון ומכירה של משקאות אלכוהוליים. העירייה הפנתה את הבקשה לאישור המשטרה, המחויבת על פי חוק לרישיונות מסוג זה. העותרים טענו כי החלטת העירייה להעביר את הבקשה למשטרה אינה חוקית, שכן היא אינה מחויבת על פי צו רישוי עסקים. עוד טענו כי העירייה לא הפעילה בכך את שיקול דעתה, וכי החלטת המשטרה לשלול את הרישיון התבססה על ראיות חסויות שלא נמסרו לעותרים ופגעו בזכות השימוע שלהם. בנוסף, טענו העותרים כי סירוב המשטרה בא לאחר שיהוי מוגזם שגרם להם נזק כספי. בית המשפט לא מצא טעם בטענות העותרים. נקבע כי החלטת העירייה להעביר את הבקשה למשטרה הייתה סבירה וחוקית, במיוחד בהתחשב באופי העסק ובמיקומו. זאת ועוד, תגובת המשטרה, אף שהתעכבה, לא פגעה בעותרים, והעירייה פעלה כראוי בהוצאת היתר זמני תוך המתנה להחלטת המשטרה. עוד קבע בית המשפט כי הדיון התנהל בהגינות וכי הוצגו בפני העותרים הטענות העיקריות נגדם, אך הם בחרו שלא להגיב. בית המשפט ציין כי גם העותרים לא הכחישו די הצורך טענות אלה בעתירתם. יתרה מכך, בית המשפט קיים דיון במעמד צד אחד עם המשטרה ועיין בחומרים חסויים שהצדיקו את החלטת המשטרה. החלטת העירייה נמצאה סבירה ומבוססת על שיקולים ענייניים, ללא פגמים משמעותיים. לפיכך, העתירה נדחתה, הוראת השעה בוטלה והעותרים חויבו לשלם את הוצאות המשיבים.