עת"מ 8975/08

תקציר

העותר, שהיה בעל עסק ועבד באזור התעשייה ארז, ביקש מהמשיבה דמי הסתגלות, ועדה שמונתה לדון בבקשות לפיצוי כספי בעקבות ההתנתקות מרצועת עזה. בקשתו של העותר נדחתה בנימוק שהוא לא מילא אחר התנאי של קיום "מרכז חיים" בשטח המפונה, שהוא דרישה לבעלי עסקים לקבלת דמי הסתגלות. העותר טען כי המשיב היה צריך לשקול את בקשתו על פי הקריטריונים לעובדים, שאינם דורשים מרכז חיים בשטח המפונה, וכי ההחלטה אינה עולה בקנה אחד עם מדיניותו הכללית של המשיב. בית המשפט קבע כי פרשנותו של המשיב לדרישת "מרכז החיים" היא סבירה וכי היה עליו לבחון את בקשתו של העותר כבעל עסק. עם זאת, בית המשפט מצא כי המשיב לא שקל את נסיבותיו המיוחדות של העותר, כנדרש בחוק, וכי החלטתו התבססה בראש ובראשונה על קריטריון מרכז החיים. משכך, ביטל בית המשפט את החלטת המשיב והחזיר את התיק להליך הכרעה חדש, תוך שהוא מאפשר לצדדים להציג ראיות וטיעונים נוספים בדבר נסיבותיו המיוחדות של העותר, אשר עשויים להצדיק תשלום מיוחד לו. פסק הדין הדגיש את היקפה המצומצם של ההתערבות השיפוטית בהחלטות המשיב וקבע כי התערבותו של בית המשפט מתבקשת בשל פגם מהותי בהליך קבלת ההחלטות.