ב"ל 78817-12-20

תקציר

בית המשפט דחה את תביעת התובעת נגד המוסד לביטוח לאומי על כך שהכיר במספר פגיעות עבודה לפי תיאוריית המיקרוטראומה, הממלאת פער חקיקתי בגין פגיעות המתפתחות לאורך זמן עקב תנאי עבודה. התובע לא הביא ראיות מספיקות להוכחת מיקרוטראומה בברכיים, בגב או בידיים (פגם CTS). לגופו של עניין, התובע לא בודד במידה מספקת את התנועות החוזרות ונשנות לכאורה הגורמות לפגיעות משלל הפעולות האחרות שביצע במהלך עבודתו. ראיות התובע לא הוכיחו את תדירותן, משכן או היקפן של תנועות אלה, והוא לא הביא ראיות חיצוניות כגון יומני עבודה או דוחות נוכחות עובדים לתמיכה בטענותיו. בנוסף, עדותו של התובע הייתה לעיתים קרובות סותרת, והוא לא הסביר כראוי את חלוקת העבודה בינו לבין עובדיו. ככלל, התובע לא הצליח לבסס תשתית עובדתית למיקרוטראומות הנטענות, ומשכך, בית המשפט לא ראה צורך למנות מומחה רפואי שיבחן את הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו לבין הפגיעות הנטענות. ההחלטה התקבלה לגופו של עניין, ומייתרת את הדיון בחוק ההתיישנות.