סע"ש 12970-07-20

תקציר

פסק הדין דן בשתי מחלוקות עיקריות: תחולת צו הרחבה בענף הפלסטיק על הנתבעת, ומעמדה התעסוקתי של התובעת אצל הנתבעת. ראשית, באשר לצו ההרחבה, בית המשפט קובע כי הנתבעת, העוסקת בייצור אריזות פלסטיק, נופלת בגדרו של צו ההרחבה בתעשיית הפלסטיק. זאת על בסיס סיווג אחיד של ענפי המשק, הכולל ייצור מוצרי פלסטיק ואריזות פלסטיק חד פעמיות. שנית, המחלוקת העיקרית נוגעת לשאלה האם התובע הועסק במישרין על ידי הנתבעת או באמצעות חברות כוח אדם. עמדת הנתבע היא כי התובע הועסק בשלוש חברות כוח אדם שונות במהלך התקשרותו, ואילו התובע טוען כי הועסק באופן בלעדי על ידי הנתבעת. בית הדין בוחן את האותנטיות והלגיטימיות של יחסי העבודה, בהתחשב בגורמים כגון אופי העבודה, עדותו של התובע ואי המצאת מסמכים רלוונטיים על ידי הנתבע. בסופו של דבר, שוכנע בית המשפט כי התובע הועסק במישרין על ידי הנתבע לאורך כל התקשרותו. פסק הדין מתייחס גם למספר תביעות נוספות הנוגעות לגמול שעות נוספות, הפרשות להפקדת עובדים זרים, דמי חופשה והבראה, הוצאות נסיעה, פיטורים שלא כדין, אי הנפקת תלושי שכר ואי הודעה מוקדמת על תנאי העבודה. בית המשפט בוחן את הראיות שהוצגו ופוסק לטובת התובע ברוב הסעיפים, ופוסק לו סכומי פיצוי שונים. הנתבע מחויב לשלם לתובע סכומים אלה, בצירוף ריבית והצמדה, כמפורט בפסק הדין. בנוסף, הנתבע נדרש לכסות את הוצאותיו המשפטיות של התובע ואת שכ"ט עורך הדין בסך 7,500 ₪. לצדדים אפשרות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.