ת"א 574/06

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור בשל חוסר ראיות שהציג המערער. המערערים לא הוכיחו כי ערעורם בעניין חלקת אדמה בכפר קמא הוגש בתוך המועד האחרון בן שלושת החודשים הקבוע בסעיף 88 לפקודת ההתיישבות. זאת ועוד, המערערת לא סיפקה כל הצדקה סבירה לשיהוי זה. הערעור מצטרף לתביעות קודמות הקשורות לאותם הליכי פשרה בנוגע לחלקות אחרות. המערער טוען כי החזיק בחלקה המדוברת מאז שנות החמישים, אך טענה זו לא נתמכה בראיות כלשהן. בתוך כך הציגו המשיבים עדויות ומסמכים מהימנים התומכים בתביעתם לקרקע. עדויותיהם, ובהן מפת מדידה משנת 1946, תצלומי אוויר ועדויות של תושבים שחיו על הקרקע במשך עשרות שנים, לא הופרכו. בנוסף, המערערת נמנעה מלהביא עדים כלשהם שיתמכו בטענתה, תוך הסתמכות בלעדית על הטענה כי מרבית בני משפחתם כבר אינם בחיים. ככלל, פסק הדין נוטה לטובת המשיבים, והערעור נדחה בהוצאות שנפסקו למשיבים.