ת"צ 60430-01-12

תקציר

פסק הדין דן בסיווגם של נכסים עסקיים לצורכי ארנונה, ובפרט בשאלה האם יש לסווגם כ"מבנים שאינם למגורים". התובעים מנהלים מספר עסקים, לרבות מכוני יופי, ומבקשים לסווגם כ"סדנאות", דבר שיביא להורדת מסים. הנתבעים, עיריית תל אביב, מסווגים אותם כ"מבנים שאינם למגורים". בית המשפט מצדד בתובעים, בקובעו כי בהיעדר סיווג מתאים, "סדנאות" היא הקטגוריה המתאימה. זאת, בהתבסס על פסיקות קודמות, שלדעת בית המשפט ישימות למקרה הנוכחי. פסק הדין קובע גם את תקופת ההשבה, המוגבלת ל-24 חודשים שקדמו לבקשה לאישור התובענה הייצוגית, וקובע את אופן ההשבה. התובעים מקבלים שכר טרחה בסך 10,000 ש"ח כל אחד, ועורכי הדין המייצגים מקבלים שכר טרחה בסך 30,000 ש"ח. פסק הדין מעודד את הנתבעים ואת המחוקק לקבוע קריטריונים ברורים ואחידים לסיווג עסקים לצורכי ארנונה, על מנת למנוע מחלוקות עתידיות. ככלל, פסק הדין מהווה ניצחון לתובעים, ומחייב את העירייה להשיב מיסים מופרזים שנגבו מהם ומחברים אחרים בתביעה הייצוגית.