ע"א 7730/09

תקציר

בפסק הדין שדן בערעור קיבל בית המשפט באופן חלקי את טענות המערערת, והתמקד בעיקר באי חשיפתה של גזית מידע טרום חוזי חיוני. גזית, שהייתה מודעת למעמדה התכנוני של מרפסת נכס המחוברת ליחידה מסחרית, לא הודיעה למערערת כי המרפסת מיועדת לשימוש הולכי רגל – עובדה שלא הייתה ידועה למערערת טרם הסכם ההתקשרות. אי גילוי זה נחשב כהפרת חובת הגילוי לפי סעיפים 12 ו-15 לחוק החוזים, וכן כהפרה של חוק המכר, המחייב מוכרים למסור נכס נקי מתביעות או שעבודים של צד שלישי. בית המשפט ציין כי בעוד שהמערערת לא ביקשה ביטול חוזה אלא פיצוי, אי גילויו של גזית הפר את חובת תום הלב במהלך המשא ומתן. משכך, פסק בית המשפט למערערת פיצוי בגין ירידת ערך הנכס, בשווי של 30,000 דולר, המשקפת את הירידה בציפיות ובפוטנציאל השימוש של המרפסת. בנוסף, הודגש בפסק הדין כי מעשיו של גזית הפרו את סעיף 18 לחוק המכר, אשר חייב את המוכר למסור את הנכס נקי מכל זכות של צד שלישי, ובכך לזכות את המערערת בסעדים בגין הפרת חוזה. בית המשפט הורה לגזית לשלם למערערת את שכר טרחתה והוצאותיה, וסיים את התיק בניצחון חלקי של המערערת, תוך הדגשת חשיבות השקיפות והגילוי המלא בדיונים טרום חוזיים לקיום הסכמים הוגנים ומחייבים.