בג"צ 4273/20

תקציר

בית המשפט דחה את העתירה בשל היעדר ראיות עובדתיות לתמיכה בטענות העותר. היא הדגישה את חזקת התקינות המינהלית, המניחה את חוקיותן של פעולות שננקטו על ידי רשות מינהלית אלא אם הוכח אחרת בראיות משמעותיות. העותר לא הביא כל ראיה לערער על חזקה זו בדבר מעמדו של מבנה הנטען כי הוא מחוץ לתחום השיפוט של עיריית ירושלים, למרות החזקתו במקרקעין הנדונים. העתירה נעדרה קוהרנטיות, וטענות מסוימות לא עלו בקנה אחד עם מאפייני העותר, ללא בסיס עובדתי או משפטי ברור. בנוסף, העותר הזכיר במעורפל הליך של הסדרת עסק, שנתמך במכתב של קצין המטה החקלאי שלא היה רלוונטי למבנה הראשון שבמחלוקת. בית המשפט הגיע למסקנה כי העתירה שנועדה למנוע את הריסת המבנה אינה ראויה, ובשל העובדה שהמשיבים לא נקטו אכיפה על מבנה שני, הסעד המבוקש נקבע כמיותר. לפיכך, הריסת המבנה הראשון עוכבה ב-30 יום כדי לאפשר לעותר זמן להתארגן, אך לאחר מכן תחל תקופת 120 הימים לביצוע צו ההריסה. העותר חויב לשלם למשיבים הוצאות בסך 2,000 ₪, ופסק הדין ניתן ביום 24.9.2020.