ע"פ 5310/12

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לסטות מהסדר טיעון. המערער, שהורשע בסרסרות בבתו הקטינה לצורך מעשים מיניים, טען כי היה על בית המשפט המחוזי לדבוק בתנאי הסדר הטיעון, שכלל עונש קל יותר. על פי עובדות המקרה, הביא המערער את בתו, הסובלת מהפרעות נפשיות, לפגוש אדם אחר, המכונה נאשם 2, אשר ביצע בה מעשים מיניים בתמורה לכסף. המערער פיקח על מפגשים אלה וקיבל כסף מהנאשם מס' 2 עבור המגע המיני של בתו. בית המשפט המחוזי בנצרת חרג מהסדר הטיעון בשל חומרת העבירה, תיקון 113 לחוק העונשין, העומד ליישם בקרוב, המדגיש את ההלימה בין העבירה לעונש, ואת הנסיבות המקלות שלא היו קיימות בהסכם המקורי, לרבות העובדה שהמערער הוא אביה של הקטינה הקורבן. בית המשפט הדגיש את הסלידה המוסרית ממעשיו של המערער ואת הצורך בעונש חמור, במיוחד נוכח פגיעותו של הקורבן. גם ערכאת הערעור, לאחר שבחנה את התיק, לא ראתה עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. הם הסכימו כי נסיבות המקרה, ובפרט הקשר המשפחתי בין המערער למתלוננת, מצדיקות סטייה מהסדר הטיעון. בית המשפט הדגיש את חשיבות התיקון לחוק העונשין, השואף להבטיח כי העונש יתאים לעבירה, ותמך בהחלטת בית המשפט המחוזי להטיל עונש חמור מזה שנקבע בהסדר הטיעון. זאת ועוד, ערכאת הערעור ציינה את מורכבות מצבה הנפשי של הנפגעת ואת הסבירות שתזדקק לשיקום ארוך טווח, ולכן עונש קל אינו ראוי. לפיכך, הערעור נדחה, תוך שהוא מאשר את החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת.