עש"ר 8701-04-21

תקציר

המבקשים ערערו על החלטת המינהל, אך ערעורם נדחה משום שהוגש מעבר למועד האחרון של 45 יום. המבקש טען כי הימים להגשת הערר צריכים להתחיל ממועד קבלת ההחלטה באופן פיזי, אך בית המשפט קבע כי תקופת הערעור החלה במועד שבו נשלחה ההחלטה לעורך דינם, מה שגרם לערעור להיות מאוחר. לאחר מכן דן בית המשפט בשאלה האם היה מקום להאריך את תקופת הערעור במהלך חג הפסח וקבע כי הערעור היה באיחור גם אם תקופת החג נוכתה מהמועד. הערעור הוגש לבית המשפט המחוזי שעות ספורות לאחר המועד האחרון, מבלי לדון בהארכת החגים. השאלה המרכזית הייתה אז האם יש סיבות מיוחדות להאריך את המועד. בית המשפט הגיע למסקנה כי השיהוי הקל, יחד עם חלק מהטענות בערעור המצדיקות בחינה – גם אם סיכויי ההצלחה אינם ברורים – מצדיקים הארכה. לפיכך, הבקשה להארכת המועד להגשת הערר התקבלה. עוד ציין בית המשפט כי הימנעותו של המשיב מהוכחת נזק כלשהו מהשיהוי הקל נשקלת לטובת המבקש. ההחלטה לקבל את הערעור המאוחר התקבלה בהעדר הצדדים, והמשיבה נדרשה להשיב לערעור עד למועד שנקבע, כאשר הדיון נקבע ליום 1.11.00. עלויות הבקשה יישקלו בסוף ההליך.