תא"מ 23773-09-19

תקציר

התובע, חשמלאי במקצועו, תבע את הנתבע על סך 139,390 ₪ (כולל מע"מ) בגין עבודות חשמל שבוצעו באתר בנייה, וכן 3,150 ₪ בגין עבודות נוספות. לצדדים היה הסכם פאוסלי, כלומר הם הסכימו על מחיר כולל ללא מדידת חומרים או עבודה. הנתבע שילם לתובע 50,000 ₪ כולל מע"מ בתקופת ההסכם. התובע עזב את הפרויקט ביום 23.6.2019 והצדדים חלקו על סיבת עזיבתו. בית המשפט מצא שאין צורך לקבוע את העילה, שכן היא לא תשפיע על פסק הדין. התובעת דרשה תשלום עבור עבודות שבוצעו עד לעזיבתו בסך 106,390 ₪, אך הנתבעת טענה כי שילמה לתובע יותר מדי, וכי העבודה שבוצעה אינה שווה את הכסף הנתבע. בית המשפט מצא כי תשלומי הנתבעת לא היו "על חשבונ" עבודתה של התובעת, וכי הם בוצעו רטרואקטיבית בגין עבודה שבוצעה. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענת הנתבע כי מדובר בהסכם פאוסלי, כלומר הנתבע לא היה צריך לבחון היטב את זכאותו של התובע לתשלומים. מאחר שהתובע דרש תשלום על פי חוק העשיית עושר ולא על פי ההסכם, היה עליו להוכיח את עלות העבודה שביצע. בית המשפט מצא כי התובע לא ביצע כל עבודה נוספת באתר לאחר ביצוע התשלום האחרון, והסכמת הנתבע לשלם לו יותר אם שוכנע כי עשה כן אינה הוכחה מספקת. עוד מצא בית המשפט כי את טענות הנתבע לתביעת התובע בעילה של עבודה לקויה היה צריך להעלות בתביעה שכנגד, ולכן לא ניתן היה לדון בהן. בית המשפט בחן בפירוט את דרישת התובע לתשלום, והוסיף סכומים מסוימים לאלה שאושרו על ידי הנתבעת, שכן התנגדות הנתבעת לא הייתה מוצדקת. עם זאת, בית המשפט דחה את טענות התובע לסכומים אחרים, שכן התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי דרישתו סבירה. בסך הכל פסק בית המשפט לתובע 13,950 ₪ בתוספת מע"מ, שהסתכמו ב-16,322 ₪ לאחר התחשבות בהפרשי הצמדה וריבית מיום 23.6.2019. כמו כן הורה בית המשפט לנתבעת לשלם לתובע 6,000 ₪ שכר טרחת עורך דין ו-1,754 ₪ הוצאות משפט, שניהם כוללים הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין. בקשתה של התובעת להוצאות עבודה נוספות בסך 3,150 ₪ נדחתה, שכן בית המשפט לא מצא כל ראיה לכך שהנתבעת אישרה את העבודות הנוספות הללו.