בש"א 8378/21

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין בבקשה להארכת המועד להגשת ערעור על פסק דין קודם. התביעה המקורית הוגשה על ידי המשיבה מס' 1 נגד המבקש והמשיבה מס' 2 בבית משפט שלום, והסתיימה בפסק דין לטובת המשיבה מס' 1. לאחר מכן ניסו המבקשים לבטל את פסק הדין, אך בקשתם נדחתה. בהמשך הגיש המבקש שני ערעורים, האחד ערער על פסק הדין עצמו והשני ביקש רשות לערער על ההחלטה בבקשה לביטול פסק הדין. המשיב מס' 1 טען, כי המבקש אינו זכאי לנקוט בשני הליכי ערעור נפרדים וביקש לדחות אחד מהם. בית המשפט המחוזי קבע את שני הערעורים לדיון והורה על מתן תשובות לשניהם. לאחר מכן הגיש המבקש בקשה להארכת מועד לערעור על ההחלטה בבקשה לביטול פסק הדין, נשוא פסק דין זה. פסק הדין שוקל את היתרונות של התרת ריבוי הליכי ערעור על עקרון היעילות הפרוצדורלית. היא מכירה בספק לגבי סיכויי הערעור והקריטריונים למתן בקשה בגלגול שלישי, אך בסופו של דבר מקבלת את הבקשה. השופט מציין כי קיומו של דיון תלוי ועומד בערעור יכול להוות נסיבה מיוחדת להארכת המועד לערעור וכי לשני ההליכים הנדונים יש קשר הדוק. זאת ועוד, נקבע בפסק הדין כי למשיבה מס' 1 לא נגרם כל נזק מהותי מהארכת ההליכים, והבקשה הוגשה זמן רב לפני המועד האחרון, דבר המבטיח את תקינות הליך הדיון. כתוצאה מכך, פסק הדין מורה על הארכת פרק הזמן להגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין מיום 22.11.2021 עד ל-30 יום לאחר החלטת בית המשפט המחוזי בערעור על פסק הדין המקורי. פסק הדין ניתן ביום 18.1.2022, ועל המבקש נחסכות כל הוצאות.