רע"א 12914-11-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, בהתבסס על הנתונים שסופקו בלבד, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים: **ניתוח משפטי: רע"א 12914-11-25 – בית המשפט העליון (השופטת דפנה ברק-ארז)** **מבוא:** פסק דין זה עוסק בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על החלטה של בית המשפט המחוזי, אשר בתורו דחה בקשת רשות ערעור על החלטה של בית משפט השלום. ההליך המרכזי הינו פירוק שיתוף במקרקעין, אשר התארך באופן משמעותי, ככל הנראה בשל מחלוקות חוזרות ונשנות בין הצדדים, ובפרט מצד המבקשים, שאינם מיוצגים על ידי עורך דין. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **סמכות בית המשפט העליון בגלגול שלישי:** * העיקרון הבולט ביותר בפסק הדין הוא ההגבלה המחמירה של סמכות בית המשפט העליון לדון בבקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (כלומר, ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום). * השופטת ברק-ארז מדגישה כי רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן רק במקרים חריגים, כאשר מתקיימת "אמת מידה מחמירה". הפסיקה שצוינה (רע"א 8067/23 רודן קרופ) מחזקת את המגמה שלא להתערב, אלא אם כן מדובר בנקודה עקרונית או במניעת עיוות דין ממשי. * בית המשפט העליון נוטה להתערב בהחלטות דיוניות "במקרים חריגים בלבד", כפי שמצוין בפסקה 7, המפנה לפסיקה נוספת (רע"א 2779/24 רופא). 2. **הבחנה בין עניין פרטי לעניין עקרוני:** * הבקשה שבפני נידונה כ"עניין פרטי" של הצדדים, ולא כשאלה משפטית עקרונית החורגת ממקרה זה. גם כאשר המבקשים ניסו "לשוות לבקשתם נופך עקרוני", בית המשפט קבע כי "לאמיתו של דבר זו נטועה היטב בעניינם הפרטי של הצדדים". * עיקרון זה מוביל לדחיית הבקשה, שכן מטרת ה"גלגול השלישי" אינה להוות במה להכרעה במחלוקות פרטיות חוזרות ונשנות. 3. **שיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית:** * בית המשפט המחוזי קבע כי ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור (החלטת בית משפט השלום בעניין מינוי מומחה והוראת מסירת כתובת מייל) היא "דיונית במהותה" וכי ביחס אליה נתונה לערכאה הדיונית "שיקול דעת רחב". * עקרון זה מחזק את הנטייה של בתי המשפט הגבוהים שלא להתערב בהחלטות דיוניות, אלא אם כן נפלו בהן פגמים מהותיים המצדיקים זאת. 4. **היעדר פגם מהותי בהחלטת בית משפט השלום:** * בית המשפט המחוזי, ובעקבותיו בית המשפט העליון, מצא כי לא נפל פגם מהותי בהחלטת בית משפט השלום, הן ביחס למינוי המומחה והן ביחס להוראה למסירת כתובת דואר אלקטרוני. * משמצאו הערכאות הקודמות כי אין פגם מהותי, קשה יותר יהיה לשכנע את בית המשפט העליון בהיפוך עמדה זו, במיוחד בגלגול שלישי. 5. **התדיינות ממושכת והשפעתה על גבולות הערעור:** * העובדה שמדובר בהליך "ארוך" ומורכב, הכולל הליכי פירוק שיתוף, ערעורים קודמים שנדחו (כולל לבית המשפט העליון), ובקשות חוזרות ונשנות, תורמת אף היא לדחיית הבקשה. בית המשפט העליון מנסה למנוע שימוש לרעה בהליכי משפט ו"מריחת" התדיינויות. **חידושים משפטיים או יישומים ספציפיים:** 1. **התמודדות עם טענות פרוצדורליות ב"גלגול שלישי":** * המבקשים העלו טענה הנוגעת ליישום תקנה 162(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, העוסקת במקרים בהם לא תחול חובת המצאה באמצעי אלקטרוני. * התייחסות לטענה זו, גם אם נדחתה, מצביעה על כך שגם ב"גלגול שלישי" בית המשפט עשוי להיתקל בטענות פרוצדורליות, אך הוא ייטה לדחותן אם הן אינן מעלות שאלה עקרונית או אינן מובילות לעיוות דין, ובפרט אם טענות אלו נדונו והוכרעו קודם לכן. 2. **החלטה על עיכוב ביצוע:** * בקשת רשות הערעור הוגשה יחד עם בקשה לעיכוב ביצוע. משנדחתה בקשת רשות הערעור, ממילא נדחתה גם הבקשה לעיכוב הביצוע. זהו הליך סטנדרטי כאשר אין הצדקה לדון בערעור עצמו. 3. **אופן הגשת הבקשה (המבקשים בעצמם):** * העובדה שהמבקשים הגישו את הבקשות "בעצמם" (ללא ייצוג עורך דין) מוזכרת בפסק הדין. אמנם בית המשפט לא מסתמך על כך כעילה לדחייה, אך במקרים מסוימים, חוסר הייצוג יכול להשפיע על האופן בו הטענות מוצגות ומתקבלות, אם כי השופטת ברק-ארז מתייחסת לטענותיהם לגופן. **סיכום:** פסק הדין מדגים את הגישה המצמצמת של בית המשפט העליון למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". הדגש הוא על כך שערכאה זו אינה "בית משפט לערעורים אזרחיים" במובן הרגיל, אלא משמשת כ"שומר סף" למקרים חריגים בלבד, בעיקר אלו המעלים שאלות עקרוניות או כאלו שבהן קיים סיכון לעיוות דין משמעותי. במקרה זה, בית המשפט מצא כי הבקשה אינה עומדת באמות מידה מחמירות אלו, שכן היא נוגעת לסכסוך פרטי, ההחלטות מושא הערעור הן דיוניות ובית המשפט השלום פעל במסגרת שיקול דעתו, וטענות המבקשים נדונו בערכאות קודמות.