ע"א 3721/12

תקציר

טענות המערער כי בתי הקירור שנהרסו נבנו מחדש וכי יש לראותם כמבנים משוחזרים ולא כמבנים חדשים נדחו על ידי בית המשפט, שכן היה זה סותר את הטענה כי הנכס נהרס ותוקן כאחד. בית המשפט דחה גם את התביעה להטבות מס בגין פעילות הקירור. הסוגיה המרכזית שנידונה בפסק הדין הייתה מיסוי פיצויים בגין נזקי רכוש. בית המשפט קבע כי הפיצוי ששילמה חברת הביטוח בגין נזקי השריפה חייב במס, שכן הוא מהווה סוג של מימוש הנכס. הנזק הפחית את ערך הנכס, וקבלת תמורה בצורת פיצוי אישרה זאת. לדברי בית המשפט, אירוע הנזק נופל להגדרת "מכירה" לפי סעיף 88 לפקודת מס הכנסה ולכן חייב במס רווחי הון. עם זאת, פסק הדין פירט הסדרים שונים בפקודת מס הכנסה המאפשרים לנישומים להחליף נכסים או לשקם רכוש שניזוק, ובכך לדחות או לפטור אותם מחבות במס. בית המשפט בחן גם את סוגיית מיסוי הפיצויים בגין נזקי רכוש שנגרמו למקרקעין ומצא כי חוק מיסוי מקרקעין אינו חל במקרה זה. הגדרת "מכירה" בחוק מיסוי מקרקעין לא כללה פעולות לא רצוניות כגון נזק שנגרם כתוצאה משריפה. לפיכך, תשלום פיצויים בגין נזק כאמור לא היווה "מכירה" כהגדרתה בחוק, ולכן לא חויב במס רווחי הון אלא במס רווחי הון. בית המשפט הגיע למסקנה כי פיצויים ששולמו בגין אירוע נזיקי חייבים במס שבח, למעט כאשר הנישום בחר לשקם או להחליף את הנכס שניזוק, כמפורט בפסק הדין. במקרה האחרון, הנישום ייהנה מדחיית תשלום המס או הפטור, בהתאם לתרחיש. המערער חויב לשלם למשיב 30,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. השופט א' רובינשטיין והשופטת ד' ברק-ארז הסכימו עם פסק הדין.