רע"א 3604-08-25

תקציר

**ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ברע"א 3604-08-25 (פעמון ואח' נ' נחום ואח')** **מבוא** החלטה זו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, ניתנה במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום ברחובות. בית המשפט המחוזי דן בבקשה למחיקת סיכומי התובע, שהוגשה על ידי הנתבעים (המבקשים) לאחר שפסק דין קודם שניתן לטובת התובע (המשיב 1) בוטל על ידי ערכאת הערעור. עיקר הדיון נסוב סביב השאלה האם ניתן להתייחס לפסק הדין המבוטל במסגרת סיכומי התובע, ומהי ההתערבות הראויה של ערכאת הערעור בהחלטות דיוניות של הערכאה הדיונית. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **סמכות ערכאת הערעור להתערב בהחלטות דיוניות:** * העיקרון המנחה הוא כי ערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בהחלטות דיוניות המסורות לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית. התערבות תיעשה רק במקרים חריגים, כאשר ההחלטה ניתנה בניגוד לדין או גורמת לעיוות דין. (סעיף 4 להחלטה, תוך התייחסות לרע"א 2829/14 לבנת נ' אדלר ורע"א 9156/12 פז חברת נפט בע"מ). * סעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, קובע כי רשות ערעור על החלטה דיונית תינתן רק אם "אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או הדרך שגוייה". בענייננו, בית המשפט לא שוכנע כי תנאים אלו מתקיימים. 2. **השלכות ביטול פסק דין:** * ביטול פסק דין על ידי ערכאת הערעור מחק את הקביעות העובדתיות, המסקנות המשפטיות והחיוב האופרטיבי של אותו פסק דין. אולם, אין משמעותו כי לא ניתן להתייחס אליו כלל, במיוחד אם ההחלטה הדיונית נוגעת לשלב הסיכומים. (סעיף 1 ו-4 להחלטה). * הטענה כי התייחסות לפסק דין שבוטל "קם לתחייה" מעוררת חשש למשוא פנים או דעה קדומה של המותב השיפוטי, נדונה אך נדחתה. הדבר נבע מכך שהמבקשים כבר הגישו בקשה לפסילת המותב, והיא נדחתה, וכן טענות דומות נדחו בעבר. (סעיף 4 להחלטה, תוך התייחסות להחלטה ברע"א 52621-08-24). 3. **שלב הגשת הסיכומים:** * הגשת סיכומים היא שלב בו הצדדים מציגים את טענותיהם הסופיות. במקרה זה, המבקשים (הנתבעים) נועדו להגיש את סיכומיהם לאחר שהתובע הגיש את סיכומיו. בית המשפט קמא קבע כי אין טעם להגיש בקשה למחיקת סיכומים בשלב זה, שכן הדרך סלולה בפני המבקשים להעלות את כל טענותיהם במסגרת הסיכומים מטעמם. (סעיף 1 להחלטה). * הסתמכות על פסק דין שבוטל יכולה להידון במסגרת הסיכומים ולאו דווקא להוביל למחיקת סיכומים. בית המשפט יכריע בכלל הטענות במסגרת פסק הדין הסופי, תוך התחשבות בפסק הדין של ערכאת הערעור. (סעיף 4 להחלטה). 4. **סופיות הדיון והליכים מיותרים:** * הגשת בקשת רשות ערעור על החלטה דיונית, שאינה גורמת לעיוות דין או נזק ממשי, עשויה להיחשב כהליך מיותר או כהסטה מהדרך הנכונה, שכן מקומה של השגה על החלטה דיונית הוא, ככלל, במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי. (סעיף 4 להחלטה). * הטענה כי הסתמכות על פסק דין שבוטל חותרת תחת עקרון סופיות הדיון אינה מובילה בהכרח למחיקת סיכומים, אלא לדיון בטענות אלו במסגרת הסיכומים ופסק הדין הסופי. **חידושים משפטיים** ההחלטה אינה מחדשת חידושים משפטיים דרמטיים, אלא מדגישה ומיישמת עקרונות קיימים בדיני סדר הדין האזרחי ובדיני ערעור: 1. **הבחנה בין ביטול פסק דין לבין התייחסות אליו:** ההחלטה מדגישה כי ביטול פסק דין אינו מוחק אותו לחלוטין מהמרחב הדיוני, אלא בעיקר את תוקפו המשפטי והחיובים הנובעים ממנו. הוא עדיין יכול לשמש כאסמכתא או כחלק מטיעונים, באופן שמצדיק את קבלת הסיכומים כפי שהוגשו, כאשר הטענות נגדו יועלו בסיכומי הנתבעים. 2. **אי-התערבות בהחלטות דיוניות כתקנות יסוד:** ההחלטה מחזקת את התקנה היסודית לפיה ערכאת ערעור נרתעת מלהתערב בהחלטות דיוניות, אלא אם כן קיים חשש לעיוות דין או פגיעה משמעותית בזכויות. הדבר שומר על יעילות הדיון ומניעת עיכובים מיותרים. 3. **מיסוי החלטות דיוניות:** הבקשה למחיקת סיכומים הוגדרה כ"קיצונית ולא ראויה", מה שמצביע על כך ששימוש יתר או שימוש לרעה בהליכים דיוניים להעלאת טענות שניתן להעלות בשלב הסיכומים עלול להוביל לחיוב בהוצאות (כפי שנעשה בהחלטת קמא). **החלטת בית המשפט המחוזי** בית המשפט המחוזי אישר את החלטת בית משפט השלום ודחה את בקשת רשות הערעור. הוא קבע כי ההחלטה בעניין מחיקת הסיכומים היא החלטה דיונית הנמצאת בסמכותו הרחבה של בית משפט השלום. לא התקיימו התנאים החריגים המצדיקים התערבות של ערכאת הערעור בשלב זה. המבקשים הורשו להעלות את טענותיהם הנוגעות לפסק הדין המבוטל במסגרת הסיכומים מטעמם. טענות בדבר חשש למשוא פנים או דעה קדומה של המותב כבר נדונו ונדחו בעבר. משכך, הבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה נדחתה אף היא. **סיום** ההחלטה מדגישה את חשיבות ההתמקדות בהליך הדיוני העיקרי, ואת הדרך המקובלת להשגת כל טענה משפטית ועובדתית. היא משקפת את גישתו הזהירה של בית המשפט המחוזי להתערב בהחלטות הדיוניות של הערכאה הדיונית, ובכך שומרת על רצף הדיון ועל יעילותו.