ע"ו 26009-05-13

תקציר

עניינו של הערעור בחובת מתן שירותי תרגום בוועדות פסיכיאטריות המתקיימות לפי חוק טיפול בחולי נפש. המערער טען כי על הוועדה לספק לו שירותי תרגום מעברית לאנגלית, שכן אחרת לא יוכל להשתתף בדיונים. המשיב טען כי אין חובה כזו, וכי גם אם הייתה כזו, האחריות לתרגום צריכה ליפול על בא כוח המערער. בית המשפט פסק לטובת המערערת, בקובעו כי יש לבסס את הזכות הטבועה לתרגום, בהתבסס על תקדימים היסטוריים והדינים העכשוויים המחייבים תרגום בהליכים פליליים ומנהליים. בית המשפט הכיר באופיין המעין-שיפוטי של הוועדות הפסיכיאטריות והדגיש את החשיבות לוודא שהמטופלים מבינים את הדיונים המשפיעים עליהם ישירות. פסק הדין אמנם אינו מטיל נטל כספי על משרד הבריאות, אך הוא מחייב את הוועדות הפסיכיאטריות לספק תרגומים, או שיהיה חבר שיוכל לתרגם, עבור מטופלים שאינם מבינים עברית. בהיעדר חבר ועדה הדובר את שפת המטופל, על הוועדה לשכור מתורגמן מקצועי. פסק הדין נועד להבטיח את זכותו של המטופל להליך הוגן ולכבוד, ולהבטיח שהוא יוכל להשתתף ביעילות בדיונים על הטיפול בו ולא רק להסתמך על עורך דינו לתרגום. פסק דין זה מהווה תקדים לדיונים עתידיים בוועדות פסיכיאטריות, וקובע כי עליהן לערוך תרגומים למי שאינם דוברי עברית, ולקדם שוויון והבנה בדיונים רפואיים רגישים.