ת"א 18868-09-15

תקציר

החברה המבקשת ביקשה מבית המשפט סעד זמני, בטענה כי המשיבה הפרה את זכותה הרשומה לזן צמחים מוגן, כפי שאושר על ידי הרשויות הרלוונטיות. החוק מעניק לבעלים זכויות קניין רוחני של אותם מגדלים, ומסמיך אותם למנוע ניצול בלתי מורשה של זכותם הרשומה. החברה הציגה ראיות מספיקות לכאורה, לרבות תעודת רישום, תוצאות בדיקות גנטיות וחוות דעת מומחים, כדי להוכיח את פגיעתה של המשיבה בזן המוגן. יצוין, כי המשיבה לא ביצעה כל בדיקה גנטית כדי לסתור את טענות החברה. יתר על כן, המודל העסקי של החברה נשען על רישוי מגדלים וקבלת תמלוגים, מה שהופך את ההקלה הזמנית לחיונית להגנה על השקעותיה ועסקיה. בינתיים טען המשיב לנזק פוטנציאלי בלתי הפיך אם יינתן הסעד, אך לא הביא ראיות ממשיות לנזק זה מעבר לתעודת משלוח בערבית. בית המשפט הכיר בחשיבות של פיתוח מיני צמחים חדשים ובצורך לתמרץ מאמצים כאלה, וקבע כי מניעת הגנה מהחברה עלולה להרתיע חידושים עתידיים. בהתחשב במאזן הנוחות ובטוהר המידות של המבקש, נתן בית המשפט את צו המניעה הארעי, והורה למשיבה לחדול מכל פעילות הכרוכה בגזע המוגן ובחומר הצמחי שבו. החלטה זו נועדה למנוע פגיעה נוספת בזכויותיה הרשומות של החברה עד למתן פסק דין סופי. כן חויב המשיב להפקיד סכום של 200,000 ₪ לכיסוי נזקים אפשריים שייגרמו עקב צו המניעה ולתשלום הוצאות המבקש בסך 15,000 ₪.