עמ"נ 53488-02-24

תקציר

בית המשפט לעניינים מנהליים דחה ערעור על החלטת המשיב לדחות בקשה לרישיון להעסקת אזרח זר כמטפל מטעמים הומניטריים. הבקשה נדחתה מאחר שלא עמדה בשני תנאי סף: העובדת הזרה שהתה בארץ למעלה משמונה שנים, וחלפו יותר מ-90 יום מתום תקופת העסקתה החוקית האחרונה. בית המשפט אישר את החלטת המשיב וציין כי מטרת התנאים היא למנוע מעובדים זרים להשתקע בארץ, וכי כוונת המחוקק הייתה לקבוע מגבלות נוקשות על היכולת להיעתר לבקשות מסוג זה. המערערים טענו כי מדיניות המשיב פוגעת בזכויות יסוד וביקשו להעביר את הבקשה לבחינת הוועדה ההומניטרית, אך בית המשפט דחה זאת בקובעו כי בחירתו של המחוקק בהוראות מחמירות מותירה אותו ללא יכולת לסייע בעניין זה. השופטת הכירה בקושי במצבה של המערערת אך קבעה כי יש לדחות את הערעור על הסף, ונתנה צו ביניים המאפשר לעובדת הזרה להישאר בארץ עד ליום 15.5.24 כדי לאפשר לה להיערך לעזיבתה ולמערערים למצוא לה מחליף. המערערים חויבו לשלם את הוצאות המשיב.