ת"צ 65499-01-24

תקציר

בית הדין הארצי לעבודה החליט כי ערעור על פסק דין בתובענה ייצוגית שהובאה בפניו צריך להתקבל לרישום. המשיב הגיש בקשה לדחיית הערעור, בטענה כי הוא לא הוגש במגבלות הזמן הקבועות בחוק. קיימת עמימות, קבע בית המשפט, באשר לשאלה האם תקנות סדר הדין האזרחי או תקנות בית הדין לעבודה קובעות את מסגרת הזמן לערעורים בתובענות ייצוגיות הנדונות בבית הדין לעבודה. בית הדין מצא כי אין צורך להכריע בסוגיה, שכן גם אם חלה מגבלת הזמן המחמירה יותר של תקנות בית הדין לעבודה, היו טעמים מיוחדים המצדיקים את הארכת המועד. טעמים אלה כללו את טעותו הסבירה של המערערת בדין ביחס לתקנות הפרוצדורליות החלות, את חוסר הבהירות במצב המשפטי הקיים ואת העובדה שחלק מהסוגיות שהועלו בערעור ראויות לדיון. במצטבר, נימוקים אלה היטו את הכף לטובת קבלת הבקשה להארכה. לפיכך התקבל הערעור לרישום, ובית המשפט הורה לקבוע את הערעור לדיון, ללא צו להוצאות.