ע"א 4389/10
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין הנדון הוא דחיית ערעור לפסול את השופט ש' מנהיים מלדון בתיק הנוגע לסכסוך חוזי. המערערים, שלא היו מיוצגים, הגישו בקשה לפסול את השופט על סמך החלטות שהתקבלו בנוגע לבקשות עדים וניהול דיוני הוכחות, בטענה למשוא פנים. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, קבע כי היא אינה ראויה בעיתוי וחסרת שחר, והדגיש את אחריותו לנהל את ההליך ביעילות וללא משוא פנים. ערעורם הבא של המערערים לבית המשפט העליון, שביקש לעכב את ההליכים בערכאה הנמוכה יותר, נדחה אף הוא. בית המשפט העליון קבע כי אי שביעות רצון מהחלטות השופט אינה עילה לפסילה וכי המוצא הראוי הוא הגשת ערעורים, דבר שהמערערים כבר עשו בחלק מהמקרים. זאת ועוד, בחרה הערכאה העליונה להידרש לטענות חדשות שהוצגו בערעור, בדבר התנהלותו של בית משפט קמא לאחר הגשת הערעור, ומצאה אותן בלתי משכנעות. בית המשפט העליון הדגיש כי לבית משפט קמא שיקול דעת לנהל את ההליכים וכי בפני המערערים עומד לבקש מבית משפט קמא לשקול את ענייניהם כדין. פסק הדין דחה את הערעור, תוך הדגשה כי לא הוכחה אפשרות ממשית למשוא פנים, ואישר את המשך ההליכים בבית משפט קמא, בהתחשב במצבו הבריאותי של המערער.
ע"א 4389/10 פסי גולדנברג נ' זהבה רובנר, עליון (13.9.2010)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.