ת"א 1018/03

תקציר

התיק נסוב סביב סכסוך הנוגע לערבות בנקאית שהונפקה על ידי הבנק הנתבע מטעם העירייה, אשר התובע ביקש לצרפה לצמיתות. התובע, שהיה לו חוזה משנה עם דוגה - הקבלן הראשי שהועסק על ידי העירייה - ביקש פיצוי כספי כסעד חלופי. עם זאת, בית המשפט דחה את התביעה לצו מניעה קבוע, תוך שהוא מדגיש את אופיין האוטונומי של הערבויות הבנקאיות ואת חוסר מעמדה של התובעת בעניין זה. הערבות המדוברת לא נתבקשה על ידי העירייה מהתובע, ואף שמה של התובעת לא הוזכר באיגרת החוב. כמו כן, נמצא כי הקשר החוזי בין התובעת לעירייה אינו קיים, בהתבסס על הסכמים נפרדים. התובעים לא הוכיחו את מימון הערבות, וטענותיהם נגד העירייה נדחו כחסרות ביסוס. כתוצאה מכך נדחתה התביעה העיקרית לצו המניעה, וגם התביעה הכספית החלופית נגד העירייה נדחתה בהיעדר יריבות בין הצדדים. פסק הדין גם הדגיש את אופיין האוטונומי של הערבויות הבנקאיות, תוך ניתוקן מכל הסכם יסוד. התובע חויב לפצות את העירייה בגין שכ"ט עו"ד והוצאות משפט, בסך 5,000 ₪.