עת"מ 7382-09-15

תקציר

השופט פוסק לטובת העותר, בקובעו כי פקעה סמכותה של הוועדה המקומית להפקיע את מקרקעי העותר. זה מוצדק משני טעמים: אחד פורמלי, ואחד מעשי. ההצדקה הפורמלית נעוצה בכך שסמכותה של הוועדה להפקיע את הקרקע לצורך יצירת שטח שירות ציבורי פקעה על פי התכנית המפורטת המתוקנת שנכנסה לתוקף בשנת 1994, אשר הגבילה את פרק הזמן לכך לחמש שנים. מאחר שהוועדה לא ביצעה פעולות כלשהן להפקעה ב-17 השנים האחרונות, פקעה הסמכות. ההצדקה המעשית נעוצה בחוסר כוונתה לכאורה של הוועדה להשתמש במקרקעי העותר עבור האגודה המיועדת, דבר שבא לידי ביטוי בחוסר פעילותה של הוועדה במשך 40 שנה, שבמהלכן נותרו אדמת העותרת ללא שימוש, ובקיומן של קרקעות סמוכות אחרות שיועדו לאותה מטרה אך נותרו גם הן בלתי מנוצלות. השופט מדגיש את הפגיעה הבלתי סבירה שנגרמה לעותר, גבר בן 83, שאדמתו אינה ניתנת למכירה או לפיתוח בשל ההפקעה התלויה ועומדת, בעוד שהוועדה אינה מתכוונת באופן מיידי לבצע את ההפקעה, אם בכלל. זאת ועוד, השופט מציין כי התנהלות הוועדה, המתאפיינת בחוסר צורך לכאורה ותוכניות קונקרטיות לקרקע, לצד חוסר נכונות לשלם לעותר פיצויים, אינה סבירה ומנוגדת לזכויות היסוד של העותר כבעל קניין, כפי שהוכרו בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בנסיבות אלה, השופט קובע כי יש לבטל את סמכות ההפקעה, ומורה לוועדה להימנע מכל הליך כזה. כמו כן פסק השופט לעותר שכר טרחת עורך דין בסך 18,000 ₪.