פש"ר 8177-08-19

תקציר

פסק הדין דן בעדיפותן של שתי עסקאות נדל"ן סותרות הנוגעות לאותה פיסת נכס. על פי סעיף 9 לחוק המקרקעין, לעסקה הקודמת יש עדיפות, אלא אם הצד השני פעל בתום לב והעסקה נרשמה בעודו בתום לב. העסקה הראשונה במקרה זה הייתה מתנת מקרקעין מתאופיק לשריף מיום 2.8.2015, ואילו השנייה הייתה מכירה בין תאופיק לבין המשיב המנוח מיום 6.8.2017. בית המשפט קובע כי תאופיק לא היה רשאי לבטל את המתנה, ומאחר שהעסקה השנייה לא נשקלה בתום לב, העסקה הראשונה קודמת. זאת למרות שהעסקה השנייה כללה מכירה, ואילו הראשונה הייתה מתנה. בית המשפט דן גם בסוגיית ביטול עסקת המתנה בשל עיסוקו של תאופיק בעסקה סותרת, אך קובע כי הדבר אינו חל במקרה זה. כמו כן, בית המשפט דן בסוגיית תום ליבו של המשיב המנוח ומוצא כי הוא לא פעל בתום לב, שכן היה מודע או היה עליו להיות מודע להליכי פשיטת הרגל נגד תאופיק. טענת הנאמן כי ויתור הזכויות של החייב (שרכש את הנכס מתאופיק) היווה הענקה בטלה לפי פקודת פשיטת הרגל מתקבלת, דבר התומך עוד יותר בקדימות העסקה הראשונה. בית המשפט מגיע למסקנה כי זכויותיו של שריף עדיפות על אלה של המשיב המנוח, והחייב זכאי להירשם כבעלים של 500 מ"ר בנכס שבמחלוקת. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ביום 14.12.2022.