ע"א 3453/07

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לתביעה שהגישה ניצולת שואה, המבקשת להיות מוכרת כנכה בשל הטראומה שעברה בשואה. התיק התמקד בשאלה האם האלימות שחוותה נופלת לגדר החוק הגרמני, ובמיוחד חוק הפיצויים הפדרלי הגרמני משנת 1956. על פי החוק, ניצולים שסבלו מאלימות "כלפי גופם" יוכלו לקבל פיצויים. התובעת טענה כי חיילים רומנים וגרמנים נכנסו באלימות לבית דודתה, חיפשו את דודה ותוך כדי כך הפכו רהיטים. עוד טענה כי במהלך האירוע נלקחה ממנה ועברה אונס או ניסיון אונס. ערעורה של התובעת נדחה בעבר, מה שהוביל אותה למסור פרטים נוספים בעדותה האחרונה. עם זאת, בית המשפט מצא כי בתיאוריה את האירועים אין קשר סיבתי בין האלימות כלפי רכוש לבין מצבה הרפואי. בית המשפט הסכים עם החלטת הוועדה הקודמת כי החיפוש בבית דודתה לא היה מעשה אלימות כלפיה, שכן הייתה לו מטרה ספציפית לאתר את דודה. בית המשפט הכיר בנסיבות קיצוניות שבהן חיפושים אלימים יכולים להיחשב כמעשה אלימות, אך לא מצא נסיבות חריגות במקרה זה. לפיכך, הערעור נדחה, אך התובע לא חויב בהוצאות כלשהן, בהתחשב באופי המקרה. השופטים, השופט ישעיהו שנלר, השופט ד"ר קובי ורדי והשופטת רות לבכר שרון, הסכימו עם ההחלטה.