ר"ע 723/85

תקציר

פסק הדין של בית המשפט העליון מתייחס לפרשנות חוק משפחות חיילים שנהרגו בקרב (שכר ושיקום). בפרט, האם הוראות סעיף 2ב חלות על מי שחלה במהלך שירותו הצבאי, השתחרר ולאחר מכן נפטר לאחר שחדל להיות חייל פעיל. פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אותו מאשר בית המשפט העליון, מפרש את סעיף 2ב כחל רק על חיילים שמתו במהלך השירות. המונח "חייל" בסעיף 2ב מוגדר כאדם בשירות צבאי פעיל. לפיכך, ההנחה של מוות כתוצאה משירות, כאמור בסעיף זה, אינה חלה על אזרחים שמתו לאחר שירותם הצבאי. עם זאת, סעיף 2 לאותו חוק קובע הנחה לגבי מחלות שנדבקו במהלך השירות וגרמו למוות לאחר השחרור. אולם, תנאי נוסף להנחה זו הוא שיש יסוד להאמין שהמחלה הייתה קשורה לשירות. פסק הדין מדגיש כי המחוקק הבחין במכוון בין מוות בשירות לבין מוות לאחר שחרור, והאחרון דורש ראיות נוספות לקשר סיבתי לשירות. הואיל והסוגיה המרכזית בבקשת הערעור הייתה פרשנותו של סעיף 2ב, ובית המשפט פסק בנקודה זו, אין הצדקה לערעור מלא. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית.