ת"א 15421-08-19

תקציר

בית המשפט הגיע לפסק דין בנוגע למחלוקת על עסקת מקרקעין. בתביעה, שהוגשה על ידי התובע, נטען כי התובע שכנגד הציג מצגי שווא בדבר בעלותו בנכס, מה שהוביל את התובע לרכוש את הנכס תחת הרושם שהתובע שכנגד הוא הבעלים היחיד. התובע מבקש סעד כספי. בתוך כך, התובע שכנגד הגיש תביעה שכנגד להחזר תשלומי מע"מ ששולמו בגין העסקה, בסך 128,350 ₪, בטענה כי התובע והמעורבים האחרים בעסקה פעלו בחוסר תום לב. בית המשפט לא מצא כל ראיה למצג שווא של התובע שכנגד בנוגע לזכויות הבעלות שלו, וכי הסכם המכר נוסח באופן שאינו משתמע לשתי פנים, ממנו עולה כי התובע שכנגד מכר רק את זכויותיו החלקיות בנכס. כמו כן, בית המשפט קובע כי אי ביצוע בדיקת נאותות על ידי התובעת טרם חתימת ההסכם מהווה רשלנות תורמת, ומונע ממנה לקבל פיצוי כלשהו. באשר לתביעה שכנגד, בית המשפט מוצא כי חתימת התובע שכנגד על הסכם המכר מעידה על מודעותו לתנאים, לרבות אזכור מע"מ. התובע שכנגד לא עמד בנטל ההוכחה בגין טענת המרמה שלו כלפי התובע ואחרים, ועל כן גם תביעתו שכנגד נדחית. משכך, התביעה העיקרית נדחית, וגם התביעה שכנגד נדחית. בית המשפט פסק גם שכר טרחת עורך דין, והורה לתובע לשלם את שכר טרחת התובע שכנגד ושכר טרחת הצדדים המעורבים האחרים.