ת"צ 4274-01-08

תקציר

לקוח הגיש תביעה ייצוגית נגד בנק, בטענה כי הבנק הטעה לקוחות, הפר את חובת תום הלב והפר את חוק הבנקאות (שירות ללקוח) בכל הנוגע לקביעת הריבית על פיקדונות מתחדשים לזמן קצר. הלקוח טען כי הבנק הפחית את הריבית על פיקדונות מתחדשים בהתאם לצפי לירידה בריבית בנק ישראל, אך לא העלה אותה כאשר הייתה צפויה העלאה. המבקשים ביקשו פיצוי עבורם ועבור הקבוצה, אך הבנק סירב, בטענה כי הריבית נקבעת על ידי גורמים שונים וכי הלקוחות אינם זכאים לריבית ספציפית בעת חידוש פיקדון. לאחר הצגת חוות דעת מומחים וחקירת כל המצהירים, הגיעו הצדדים לפשרה. ההסדר כולל הבהרה בטפסי הפיקדונות של הבנק, לפיה הריבית על פיקדונות מחודשים לא תהיה נמוכה מהריבית הנוכחית על פיקדונות, וכי הריבית נקבעת בהתאם לשיקולי הבנק. הסדר הפשרה ממליץ גם על 200,000 ₪ פיצוי למבקש ו-300,000 ₪ עבור שכר טרחת עורך דינו. בית המשפט, שפרסם הודעה על ההסכם ולא שמע התנגדויות, אישר את הסדר הפשרה למרות הקשיים העובדתיים בעניינו של המבקש, וראה בו ראוי, הוגן וסביר. עם זאת, בית המשפט הפחית את הפיצוי המומלץ ל-50,000 ₪ עבור המבקש ו-180,000 ₪ עבור שכר טרחת עורך הדין שלו, בשל חוסר הוודאות של התביעה והשלב שבו הושג הסדר הפשרה. הסדר הפשרה אושר, ובית המשפט הורה לבנק לפרסם הודעה על פסק הדין.