רע"א 823/20

תקציר

פסק הדין הוא פסק דין בערעור בתביעה אזרחית שבה טען המערער, גאידמק, כי בית המשפט המחוזי מחק בטעות חלקים מסוימים מתצהירו. הערעור נדון לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, למרות התנגדות חלק מהצדדים, שכן השופט היושב בדין שוכנע כי זכויותיהם לא ייפגעו וכי יש לדחות את הערעור בעיקרו. השופט אפיין את העניין הנדון כהכרעה פרוצדורלית, המעניקה שיקול דעת משמעותי לבית המשפט המחוזי החוקר, ומתערב במשורה, ורק במקרה של התנהגות בלתי סבירה או סיכון לעוול. השופט בחן את סעיפי התצהיר המדובר ומצא כי חלק מטענותיו של גאידמק היו מוצדקות, בעוד שאחרות לא. לגופו של עניין, השופט הסכים כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שהורה על מחיקת חלקים מסוימים בתצהיר, שכן הם הסתפקו בניסוח מחדש של טענות שהועלו בתביעה שכנגד, בעוד שמחיקות אחרות היו מוצדקות. השופט דחה גם את טענותיו של גאידמק בדבר טענות "חידודים" ו"שוליים", וציין כי ההליך הראוי לשינוי תביעות יהיה הגשת בקשה לתיקון, וכי לגאידמק לא נגרם כל נזק מטענות מינוריות אלה. ככלל, השופט מצא כי החלטת בית המשפט המחוזי נופלת בגדר מרחב התמרון שלו ולכן אינה ראויה להתערבות, והערעור נדחה ברובו. רק חלקים בודדים מהתצהיר שנמחקו הורו על החזרתם, והמערערת חויבה בהוצאות המשיבים, בסך 39,500 ₪.