בג"צ 529/89

תקציר

פסק הדין מתייחס לעתירה שהגיש חבר המועצה המקומית יהוד, שכיהן גם כיו"ר המועצה הדתית יהוד, נגד הודעה של ראש המועצה המקומית שפסלה אותו מלכהן כחבר בשל ניגוד עניינים. בית המשפט הניח, מבלי להכריע, כי העותר לא קיבל שכר בגין תפקידו כיו"ר המועצה הדתית וכי אין בבקשתו לפנסיה בגין עבודתו הקודמת במועצה הדתית כדי לפגוע בחברותו במועצה המקומית. בית המשפט קבע, כי עילות הפסילה של חבר מועצה מקומית אינן מוגבלות לאלה המפורטות בצו המועצות המקומיות, וקיומו של ניגוד עניינים עבר התפתחות הלכתית משמעותית. אחריותה של הרשות המקומית היא לפעול לטובת הרשות המקומית ותושביה, דבר המחייב מתן משקל ראוי לתחומי האחריות השונים. במקרה דנן היה ניגוד עניינים בין תחומי האחריות של המועצה המקומית לבין המועצה הדתית, וכפולות תפקידיה של העותרת יצרו מצב חמור. בית המשפט ציין את החפיפה באחריות, לרבות אישור תקציבי, והדגיש כי תפקידו של העותר בשני הגופים יוביל לא פעם לאינטרסים משולבים. בנוסף, חלקו של העותר בבחירות לתפקיד רב העיר החריף עוד יותר את הסכסוך. בית המשפט דחה את הטענה כי העותרת יכולה פשוט להימנע מישיבות רלוונטיות, תוך הדגשת המעורבות המוסדית הרחבה והפוטנציאל לסכסוכים סמויים. השופט בך, בהסכמתו עם פסק הדין, הדגיש את תפיסת הציבור את ניגוד העניינים ואת עליונות האינטרס הציבורי על פני מניעים סובייקטיביים, שלא הובהרו דיים. לפיכך נדחתה העתירה, והעותר חויב לשלם את הוצאות המשיב.