תלה"מ 83995-07-25

תקציר

**ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (תלה"מ 83995-07-25)** **מבוא** החלטה זו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, בראשות כב' השופטת אורית אביגיל יהלומי, עוסקת בבקשת אב (להלן: "המבקש") למנות מומחה רפואי בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית לצורך קביעת הסדרי שהות עם בתו הקטינה. בית המשפט דחה את הבקשה, תוך שהוא מבהיר את מעמדו ותפקידו של עובד סוציאלי לסדרי דין בהליכים מסוג זה, ואת ההבחנה בין תסקיר עו"ס לחוות דעת מומחה. **רקע עובדתי וטענות הצדדים** הצדדים הינם הורים גרושים לקטינה בת כארבע שנים. המבקש פנה לבית המשפט בבקשה לקביעת הסדרי קשר. בית המשפט, בהתאם לנוהל, הורה על קבלת תסקיר מעובד סוציאלי לסדרי דין. המבקש, שלא השלים עם הסדרי הקשר הזמניים שהותוו (ללא לינה), הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר נדחתה. הוא הגיש בקשה נוספת לעיון חוזר, אשר גם היא נדחתה, תוך שהודגש הצורך בהמתנה לתסקיר העו"ס, במיוחד לאור האבחון האחרון של הקטינה על הספקטרום האוטיסטי. בבקשה הנוכחית, עותר המבקש למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית, בטענה לשיהוי בהגשת תסקיר העו"ס, ובשל חוסר יכולתו להגיש חוות דעת פרטית. לטענתו, המומחה יוכל לבחון את הקטינה ולהמליץ בהקדם על הסדרי שהות. המשיבה התנגדה לבקשה, וטענה שהמבקש מנסה להטעות את בית המשפט. לטענתה, חוות הדעת הרפואית הקיימת, שנערכה על ידי ד"ר כ', פסיכולוג קליני מומחה, נערכה בהסכמה ובעלות משותפת של שני הצדדים, ואין מדובר בחוות דעת פרטית. היא טוענת שהבקשה נועדה לייתר את מינוי העו"ס ולעמיס על הקטינה אבחון נוסף ומיותר. המשיבה תיארה את הקשיים שהקטינה חווה במעברים עם המבקש, וטענה שהמבקש אינו מבין את טובת הקטינה ופועל בכוחניות. **דיון והכרעה - עקרונות משפטיים וחידושים** 1. **מעמד תפקידו של עובד סוציאלי לסדרי דין:** בית המשפט מדגיש באופן ברור את מעמדו המרכזי של עובד סוציאלי לסדרי דין בהליכים הנוגעים להסדרי קשר ומשמורת. הוא מתייחס לעובדה שהעו"ס הוא "הגורם המרכזי והמשמעותי" לבחינת תביעות אלו, וכי הזמנת תסקירים מהווה ביטוי לכך שההכרעה מצריכה מעורבות של רשויות הרווחה. בית המשפט רואה בעו"ס "מעין מומחה מטעם בית המשפט", אך מציין שהוא פועל תחת שני כובעים: זה של החלטת בית המשפט, וזה של עובד ציבור המחויב לשמירת טובת הקטינים. עמדתו של בית המשפט מתבססת על פסיקות קודמות (רמ"ש (חי') 40117-12-13 ו-תמ"ש (טב') 50603-03-15). 2. **העדפת תסקיר עו"ס על פני חוות דעת מומחה פרטית:** בית המשפט קובע באופן חד משמעי כי מעמדו ותפקידו של העו"ס, המלווה את המשפחה והקטינה לאורך זמן, עדיפים על פני גורם פרטי. הוא מנמק זאת בכך שהעו"ס מבצע בחינה רחבה יותר של טובת הקטינה, הכוללת פרמטרים רבים מעבר להיבט הרפואי הצר, כגון מסגרת חינוכית, תפקוד הורים, תנאי מגורים ועוד. זאת בניגוד למומחה פרטי, הנפגש לרוב באופן חד פעמי. ההעדפה של תסקיר עו"ס אף מחוזקת בפסיקה (עמ"ש 38131-07-21). 3. **מעמד תסקיר עו"ס כחוות דעת מומחה:** בית המשפט מציין כי מעמדו של תסקיר עו"ס שווה ערך לחוות דעת מומחה (רמ"ש 14050-10-23, עמ"ש 59374-12-22, תלה"מ 16510-03-24). עמדה זו מעניקה משקל משפטי מכריע להמלצות העו"ס. 4. **מינוי מומחה נוסף - חריג ולא כלל:** בית המשפט מדגיש כי מינוי מומחה נוסף אינו נעשה כדבר שבשגרה, אלא שמור למקרים חריגים בלבד. הוא מפנה לפסיקות המבהירות כי יש לשכנע את בית המשפט, לעיתים אף לאחר חקירת מומחה קיים, כי חוות הדעת הקיימת אינה מאפשרת הכרעה מושכלת (רע"א 3620-04-24, תמ"ש 40314-05-16, רע"א 45363-06-23, רע"א 6799/19). במקרה הנדון, טרם הוגש תסקיר העו"ס, ולכן אין כל בסיס לעתור למינוי מומחה נוסף. 5. **אי קיום חוות דעת פרטית של המשיבה:** בית המשפט מבהיר כי המסמכים הרפואיים שצורפו על ידי המשיבה אינם חוות דעת פרטיות, אלא "מסמכים רפואיים לגיטימיים" כמו אבחונים ומסמכים מקופת חולים, וכי המבקש מוזמן להמציא מידע דומה. זאת, בניגוד לטענת המבקש שהמשיבה צירפה מסמכים רפואיים פרטיים. 6. **ההתמודדות עם מצבה הרפואי של הקטינה:** בית המשפט מתייחס לאבחון הקטינה על הספקטרום האוטיסטי, ולטיפולים הרפואיים והחינוכיים שהיא מקבלת. הוא קובע כי בשלב זה, בו הקטינה עוברת טיפולים רבים, אין הצדקה להעמיס עליה פנייה לגורם רפואי נוסף, וכי העו"ס יתייחס לכך בתסקירו במידת הצורך. **חידושים משפטיים (אם קיימים בהקשר זה)** ההחלטה אינה מציגה חידושים משפטיים מהפכניים, אלא בעיקר מחזקת ומדגישה עקרונות יסוד קיימים בפסיקה הנוגעת להסדרי קשר ומשמורת. עם זאת, ההדגשה על מעמדו העדיף של תסקיר העו"ס על פני חוות דעת מומחה פרטי, גם כאשר מדובר במצב רפואי מורכב של קטין, מהווה חיזוק משמעותי של מעמד גורמי הרווחה ושל תפקידם כמסייעים מרכזיים לבית המשפט. כמו כן, ההבחנה הברורה בין "מסמכים רפואיים לגיטימיים" לבין חוות דעת פרטיות, הינה חשובה לצורך הבנת הגבולות בהצגת ראיות. **סוף דבר** בית המשפט דחה את בקשת המבקש למינוי מומחה רפואי, תוך שהוא מבסס את החלטתו על העקרונות המשפטיים הנוגעים למעמדו של תסקיר עו"ס, העדפתו על פני חוות דעת פרטית, והגבלת מינוי מומחים נוספים למקרים חריגים. החלטה זו מדגישה את טובת הקטינה כשיקול עליון, ואת הצורך להימנע מהעמסת הליכים מיותרים על ילדים במצבים רגישים.