על"ח 79139-09-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין בעניין **טריסטן ג'ולאין טרודרט נ' רשות המיסים (על"ח 79139-09-25)**, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים בסוגיית קביעת דרגות נכות לצורכי פטור ממס הכנסה. ### 1. הרקע הנורמטיבי והקונטקסט החקיקתי הליבה של הדיון המשפטי נעוצה בתיקון **סעיף 9(5)(א1) לפקודת מס הכנסה**. תיקון זה יצר הבחנה חדשה בדין הישראלי: כדי לזכות בפטור ממס, על הנישום להציג "ליקוי עיקרי" אחד בשיעור של 40% לפחות, וזאת בנוסף לדרישה לנכות משוקללת של 90%. המערער, רופא במקצועו, ביקש "לאחד" או "להתאים" את מכלול הליקויים האורתופדיים בעמוד השדרה שלו (צווארי, גבי ומותני) לכדי סעיף ליקוי אחד שיגיע לרף ה-40%, ובכך לעקוף את המכשלה שנוצרה עקב הפיצול של נכויותיו למספר סעיפים קטנים יותר, שאינם מגיעים לבדם לרף הנדרש. ### 2. העקרונות המשפטיים שנקבעו בפסק הדין #### א. העיקרון של "ספציפי גובר על כללי" (Lex Specialis) בית הדין קבע כי לא ניתן לבצע "התאמה" (לפי תקנה 14 לתקנות הביטוח הלאומי) כאשר קיימים בספר הליקויים סעיפים ספציפיים המתארים את מצבו של הנישום. * **ההלכה:** כאשר המחוקק והתקין ייחדו סעיפים פרטניים לכל מקטע בעמוד השדרה (צווארי, גבי, מותני), חובה להשתמש בהם. שימוש ב"סעיף סל" (התאמה) אפשרי רק כאשר אין בנמצא סעיף ליקוי מפורש המתאים למצב הרפואי. #### ב. דחיית הגישה של "חיבור אריתמטי" ללא עגינה בתקנות בית הדין שלל את ניסיונו של המערער לבצע חיבור אריתמטי של אחוזי נכות שונים. * **החידוש/הבהרה:** תקנה 11 לתקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות) קובעת דרכי שקלול ברורות. בית הדין חידד כי חיבור אריתמטי אסור אלא אם כן נקבע במפורש בחיקוק (כמו בסעיפים הנוגעים לאצבעות ידיים). מכאן, שהתקנות אינן מאפשרות "איחוד" של נכויות המיוחסות לחלקים שונים בגוף לכדי נכות אחת, גם אם הדבר נובע מסיבה רפואית-תפקודית מאוחדת. #### ג. גבולות סמכותה של הוועדה הרפואית הוועדה לעררים פעלה במסגרת סמכותה הסטטוטורית. בית הדין הדגיש כי הוועדה אינה מוסמכת "לאיין" את התיקון לפקודת מס הכנסה או לסטות ממנו בשל שיקולי כדאיות של הנישום (גם אם מדובר ברופא). ### 3. חידושים ודגשים משפטיים 1. **הבחנה בין השפעה תפקודית לבין סיווג רפואי:** המערער טען כי בגלל השפעה הדדית בין השברים וקיבוע עמוד השדרה, יש להחיל סעיף ליקוי אחד רחב (35(1)(ה)). בית הדין דחה זאת וקבע כי **"השפעה תפקודית" אינה מהווה עילה לשכתוב ספר הליקויים**. אם לנישום נקבעו נכויות ספציפיות על ליקויים קיימים (כגון אוסטאופורוזיס שזכה לנכות נפרדת), לא ניתן "לבלוע" אותם בתוך סעיף ליקוי כוללני. 2. **מניעות מהתערבות שיפוטית בתקיפה חוקתית:** בית הדין הדגיש כי הוא אינו הערכאה המוסמכת לדון בתקיפה ישירה של חוקתיות הוראות פקודת מס הכנסה (סעיף 9(5)(א1)), ובכך תחם את גבולות הדיון למישור המנהלי-יישומי בלבד. 3. **הגנה על עקרון השוויון:** אחד הנימוקים המעניינים בפסק הדין הוא כי קבלת עמדת המערער עלולה לפגוע בשוויון בין נכים אחרים. הפיכת הקריטריון ל"סובייקטיבי" (קביעת נכות לפי הנסיבות הספציפיות של המערער ולא לפי סעיפי הליקוי הקשיחים) עלולה להפלות לטובה נישומים מסוימים על חשבון אחרים המתמודדים עם מצבים רפואיים דומים. ### סיכום פסק הדין מהווה נדבך נוסף בפרשנות המצמצמת של "הליקוי העיקרי" הנדרש לצורך פטור ממס לפי סעיף 9(5)(א1) לפקודה. המסר העולה מהפסיקה הוא ש**המבנה האנטומי המפורט בספר הליקויים אינו ניתן לעקיפה באמצעות טענות של "השפעה תפקודית הדדית"**, וכי כל ניסיון לבצע "איחוד נכויות" שאינו מעוגן בתקנות השקלול הרשמיות יידחה על ידי בתי הדין לעבודה.