ע"מ 28712-12-15

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לערעור על שומת מס וקנס גירעון שהטיל פקיד השומה על מערער. השומה מתייחסת לשנת המס 2008, והקנס הוטל עקב דיווח המערערת על חלק ניכר מהפרשה שבוטלה כרווח הון, מה שהוביל לשיעור מס נמוך. לגבי השומה לשנת 2008 לא מצא בית המשפט מניעה למסות את ההכנסה לאותה שנה, שכן המערערת כללה את סכומי ההפרשה שבמחלוקת בהצהרת ההכנסה שלה. בפסק הדין נקבע כי יחסה החשבונאי של המערערת להוראות, שכלל רישום ביטול ההפרשה כהכנסה בשנת 2008, אינו מצדיק גישה שונה ל"שנים סגורות" (2002-2003) לעומת "שנים פתוחות" (2004 ואילך). בית המשפט דחה חלק זה של הערעור. באשר לקנס הגירעון פסק בית המשפט לטובת המערערת. הקנס הוטל על בסיס שיעור המס הנמוך שנבע מכך שהמערערת סיווגה את ההפרשה שבוטלה כרווח הון, אך בית המשפט מצא כי מדובר במחלוקת מקצועית והמערערת פעלה על פי ייעוץ מקצועי. מאחר שהודעת המשיב המנמקת את השומה ציינה רק סיבה זו לקנס ולא ניתן היה לבסס את רשלנותו של המערער, ביטל בית המשפט את קנס הגירעון. סיכומו של דבר, הערעור נדחה בחלקו לגבי השומה לשנת 2008 והתקבל בחלקו לגבי קנס הגירעון. המערער חויב לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.