תא"ק 30210-11-16

תקציר

מטרתו של פסק דין זה היא להכריע האם ניתן להגיש את תביעתו של התובע במסגרת ההליך המקוצר הקבוע בתקנה 202(1)(א) לתקשי"ד, התשמ"ד-1984, החלה על תביעות לסכום כסף קצוב על סמך ראיות בכתב לחוזה מפורש או מכללא. הפסקה פותחת בקביעה כי הליכי הסיכום אמורים להיות מהירים ומכריעים, וכי לנאשם אין סיכוי להצליח בהגנתו. תחילה בוחנת השופטת את הראיות הכתובות שהוצגו, וקובעת כי אמנם צורפו לתביעה פוליסות הביטוח ופסק דין רלוונטי של בית המשפט העליון, אך אין בהן כדי לתמוך בטענה שכן קיימות הסתייגויות ואי ודאויות בתוך התביעה עצמה באשר לתחולת הכיסוי הביטוחי על נסיבות המקרה. השופטת מדגישה כי המסמכים התומכים צריכים להדק את בסיס הטענה, מה שאין כן כאן. בנוסף, התביעה עצמה מצביעה על מחלוקת רחבה יותר, המטילה ספק בכיסוי הביטוחי, היבט מרכזי בתביעה. משכך, מסיקה השופטת כי לא מתקיימים הדרישות להליך מקוצר, ונעתרת לבקשת הנתבע למחוק את הכותרת "פסק דין מקוצר" מכתב התביעה. לפיכך, השופט פוסק בבקשות קשורות, מקבל את שתיהן ומורה על מחיקת כותרת פסק הדין המסכם, תוך מתן אפשרות לנאשמים 30 יום להגיש כתבי הגנה. ההחלטה על העלויות שמורה עד להכרעה בתיק העיקרי.