עת"מ 59460-11-21

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירה בנוגע לחובות שנצברו במשק. העותר טען כי המועצה המקומית המשיבה מנועה מלגבות חובות אלה מחמת שיהוי והתיישנות. עם זאת, השופט קבע כי ניסיונותיה של המועצה לגבות את החובות היו מספיקים ובמועד, וכי היורשים אינם יכולים לטעון לאי ידיעת החובות שירשו. כמו כן, הדגישה השופטת כי למועצה יש שעבודים תקפים על החווה להבטחת החוב, וכי כל התנגדות לבעלות על הנכס צריכה לפעול באפיקים המשפטיים שנקבעו. השופט דחה גם את בקשת העותר לפצל את החובות בדיעבד לפי החזקה במקרקעין בפועל, שכן החוק מחייב הודעה במועד על שינויי החזקה, דבר שלא נעשה במקרה זה. בנוסף, השופט ציין כי בית המשפט והמועצה אינם הגורמים המתאימים ליישב סכסוכים בין היורשים בנוגע למניותיהם. לפיכך נדחתה העתירה, והעותר והמשיב חויבו לשלם את הוצאות המועצה, בסך 20,000 ₪ ו-10,000 ₪, בהתאמה.