ת"א 3188/09

תקציר

השופטת, אורית אפעל גבאי, שקלה בכובד ראש את הטיעונים והראיות שהציגו הצדדים. מסקנתה היא כי העירייה אכן לא עמדה בהתחייבותה לסלול כביש גישה כפי שהוסכם וקיבל תוקף בפסק דין. טענות העירייה כי מסמכים אחרים גוברים על פסק הדין וכי התובעים ויתרו על זכויותיהם אינן מתקבלות. התובעים זכאים לפיצוי חלקי בגין הנזקים הכלכליים שנבעו מאיחור בסלילת כביש הגישה. השופט מורה לעירייה לסלול את כביש הגישה בתוך שנה וחצי מפסק הדין. בנוסף, על העירייה לפצות את התובעים בגין הפסדיהם בתקופה שבין 1995 ל-1997, המחושב על סמך חוות דעת מומחי התובעים עם התאמות מסוימות. פיצוי זה כולל ניכוי רווחי התובעים מתחנת דיזל קטנה ומחניון מכוניות משומשות שהופעלו במקום באותה תקופה. התובעים זכאים גם לסעד הצהרתי, המבסס את זכותם לפיצוי נוסף בגין אובדן רווחים עד שנה לאחר השלמת כביש הגישה. העירייה מחויבת לשלם סכומים אלה, בצירוף הוצאות התובעים ושכר טרחת עורך דין, במועדים שנקבעו. פסק דין מקיף זה נועד לפתור מחלוקת ארוכת שנים, ולספק בהירות וסגירת מעגל לכל הצדדים המעורבים.