ע"א 54559-06-20

תקציר

התיק בבית המשפט סובב סביב מעמד מס היבוא של סירה שיובאה לישראל מספר פעמים מבלי שבעליה הגיש הצהרת יבוא או שילם מיסים. השאלה המרכזית בפסק הדין היא האם אירוע המס התרחש בכניסה הראשונה לישראל או בכל כניסה שבאה אחריה. השופט פותח בדחותו את טענת המערערת כי רק הכניסה הראשונה מהווה יבוא, וכל כניסה נוספת אינה נחשבת לייבוא. פרשנותו של השופט לסעיפי פקודת המכס, חוק מס ערך מוסף וחוק מס קניה תומכת בתפיסה כי כל כניסה לישראל, ולא רק הראשונה, נחשבת ליבוא ולכן חייבת במס. על פי חוקים אלה, אירוע המס מתרחש בעת הפדיון מפיקוח רשות המכס או בעת אישור הצהרת היבוא. מאחר שהמערערת מעולם לא הגישה הצהרת יבוא, אירוע המס במקרה זה התרחש כאשר הסירה אושרה לייבוא, שהיה במקרה זה בחודש אפריל 2016. המשמעות היא שהבעלים חייב בתשלום מס קניה ומס ערך מוסף בגין אותו אירוע, שכן המיסים מיבוא קודם לא שולמו. השופט דוחה גם את טענות המערערת בדבר הפרת אינטרס ההסתמכות והמיסוי הרטרואקטיבי, בקובעו כי אין מקום להתערב בממצאיו של בית משפט קמא וכי המס לא נגבה רטרואקטיבית. לבסוף, השופט פוסק כי המערער יישא בהוצאות המשפט בסך 10,000 ₪ ודוחה את הערעור.